הפרעת אישיות טורדנית כפייתית טיפול OCPD
הפרעת אישיות טורדנית כפייתית (OCPD) אבחון וטיפול
מהי הפרעת אישיות טורדנית כפייתית (OCPD)?
הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית (באנגלית: Obsessive-compulsive personality disorder, או הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית, OCPD) היא הפרעת אישיות מאשכול ג'. היא אחת מ-10 הפרעות האישיות שמופיעות בקלסיפיקציה של ה- DSM 5.
הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית היא דפוס כרוני ולא אדפטיבי של פרפקציוניזם קיצוני, התעסקות בפרטים קטנים וצורך מופרז בשליטה על סביבתו של האדם, הגורמים למצוקה ופגיעה בתפקוד, בפרט בתחום של יחסים בינאישיים. הפרעה זו שונה מהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), אך עם זאת היא גם חולקת עמה קווי דמיון ולעתים אפשר להתמודד עם שתי ההפרעות במקביל. אנשים הסובלים מהפרעה זו מאופיינים בצמצום רגשי, חוש סדר מפותח מדי, עקשנות, צורך מופרז בשליטה, פרפקציוניזם וחוסר גמישות.
שאלון OCPD בחן את עצמך: האם יש לי הפרעת אישיות טורדנית כפייתית?
הקרטריונים להפרעת OCPD לפי ה-DSM
- עיסוק יתר על המידה בפרטים, בכללים, ברשימות, בסדר, בארגון או בלוחות זמנים – כך שהנקודה העיקרית של הפעילות אובדת.
- פרפקציוניזם המפריע לביצוע משימה, כלומר לא מצליחים להשלים מיזם מאחר שהסטנדרטים שקבעו לעצמם נוקשים מכדי להגשימם.
- התמסרות מוגזמת למקום העבודה עד להדרת פעילויות של פנאי וחברויות (לא כולל דפוס כזה של עבודה מכורח כלכלי).
- ביטוי דפוס קשיח של מוסריות יתר ומצפוניות לגבי ענייני מוסר או ערכים (לא כולל הזדהויות דתיות או תרבותיות).
- קושי להפטר מחפצים ישנים או חסרי ערך אפילו כאשר אין לאלו ערך רגשי.
- סירוב לבצע משימות או עבודות משותפות עם אחרים למעט אם אלו מוכנים להיות כפופים לעשותן בדיוק בדרך בה הם רוצים שהדברים ייעשו.
- קושי לבזבז כסף עבור עצמם ועבור אחרים; מאמינים כי יש לחסוך כסף לאסונות עתידיים.
- עקשנות ונוקשות יתר.
שכיחות הפרעת אישיות OCPD
הפרעת אישיות OCPD היא יחסית שכיחה. לפי מחקרים שונים (גרנט 2012) השכיחות נעה על פי מחרים שונים בין 2% עד ל 7.8 % מהאוכלוסייה. עם זאת קיים תת אבחון של ההפרעה וחוסר היכרות עם המאפיינים ועם דרכי הטיפול.
הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית מלווה בדרך כלל בסבל, מצד אחד יש לאדם רצון רב ודחף לעשות דברים באופן מושלם ופרפקציוניסטי. מאידך בפועל העולם לא מתנהל בצורה כזאת וזה מביא לתחושות קשות וחוסר שביעות רצון.
על אף השכיחות הגבוהה שלה, והסבל שהיא גורמת לאדם ולסביבתו אין די התייחסות תיאורטית וקלינית להפרעה זו ביחס למה שהיה מצופה (פינטו, 2011).
מהם קוי הדימיון והשוני בין OCPD ל OCD?
בראש ובראשונה יש לציין שמדובר בהפרעות נפרדות ואין לבלבל ביניהם. הפרעת אישיות OCPD קשורה לאישיות של האדם. הפרעות אישיות הן בדרך כלל יותר קבועות ויותר מאתגרות לשינוי. לעומת זאת OCD היא הפרעה סימפטומטית שמתאפיינת במחשבות טורדניות והתנהגות כפייתית. רוב מי שסובל מ OCD לא סובל מהפרעת אישיות OCPD. ישנם מקרים שבהם אדם עם OCD יסבול גם מהפרעת אישיות OCPD, אך באותה מידה הוא יכול להיות ללא כל הפרעת אישיות ו/או עם הפרעת אישיות אחרת.
קיימים מספר מחקרים שונים שבוחנים את מידת הקשר בין הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) לבין הפרעת אישיות טורדנית כפייתית (OCPD). בחלק מהמחקרים נמצא מתאם גבוה בין ההפרעות הללו. בעוד שבמחקרים אחרים לא נמצא בהכרח קשר . כך שיש צורך להמשיך ולחקור נושא זה. עם זאת ללא ספק בהחלט תתכן אבחנה כפולה של OCDּ פלוס OCPD. כך למשל אדם עם הפרעת אישיות טורדנית כפייתית, עשוי לסבול מסימפטומים של OCD שקשורים לסדר, סימטריה ודיוק וכן קושי לשאת חוסר שלמות ותחושה של אי דיוק.
טיפול בהפרעת אישיות טורדנית כפייתית
הטיפול בהפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית OCPD הוא טיפול שמותאם לאנשים עם הפרעות אישיות. ככלל טיפול בהפרעות אישיות הם טיפולים שדורשים יותר זמן על מנת להגיע לשינוי משמעותי. הסיבה לכך נעוצה בהבנת הבעיה.הפרעות אישיות כשמם כן הם, קשורים למבנה האישיות של האדם. האישיות היא מתעצבת על סמך גורמים רבים ומורכבים. חלקם תלוים במזג מולד, חלקם תלויים בסביבה של האדם בילדות. כך למשל טיב יחסי ההיקשרות של הילד עם הוריו הם חלק חשוב בעיצוב האישיות. ישנם עוד גורמים רבים. ההבנה שמדובר בהפרעה שנוצרה באופן עקבי וממושך והיא יחסית קבועה. כך גם הטיפול דורש העמקה ושינוי משמועתי כדי להגמיש את מאפייני האישיות וליצור דפוסים בריאים יותר.
בטיפול בהפרעת OCPD יש להתייחס כמה היבטים. ראשית יש צורך לעשות אבחון מסודר להבין מהי הבעיה ולעשות אבחנה מבדלת ביחד להפרעות דומות. נרצה להבין את ההתפתחות של ההפרעה והביטוי שלה בחיי היום יום. נרצה להבין את מוקדי הקושי שנגרמים. אלו הם בדרך כלל במוקדים בינאישיים, בזוגיות עם חברים, לעתים גם יש פגיעה בתעסוקה.
אנו נעזרים בשילוב של כלים של CBT כמו הבנייה קוגניטיבית ושינוי דפוסי חשיבה. וכן בניסויים התנהגותיים. כך יש גם שימוש בחשיפה מכוונת למצבים של אי ודאות, חשיפה למצבים עמומים ולא מושלמים. וחשיפה למצבים של ביקורת במקביל נעשית עבודת עומק ביחס לאמונות יסוד וסכמות של האדם. לשם כך נעשה שימוש בטיפול בסכמה תרפיה.
כלים לטיפול בהפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית
כלים קוגניטיביים
בטיפול באובססיביות אנו משתמשים בכלי של הבנייה קוגניטיבית. פירושו הוא זיהוי דפוסי חשיבה שליליים ולא אדפטיביים שפוגעים באיכות החיים. ולומדים לחשוב בצורה בריאה יותר. עיוותי חשיבה הבולטים בהפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית הם חשיבה דיכוטומית, העצמה ומזעור, הכללת יתר, שימוש בחשיבה של "חייב, מוכרח, צריך". אפרט בקצרה לגבי כל עיוות חשיבה רלוונטי לאובססיבי או אובססיבית.
חשיבה דיכוטומית נקראת גם לעתים חשיבה בשחור ולבן. זאת צורת חשיבה נוקשית שרואה בכל דבר אפשרות אחת בלבד נכונה. כך למשל אדם שחושב בצורה הזאת יחשוב "אם לא עשיתי את המשימה בצורה מדויקת, זו כמו שעשיתי אותה בצורה נוראית".
העצמה, מתייחס למתן פרשנות שלילית וקיצונית על מציאות מסוימת. כך למשל "זה נורא ואיום אם לא הצלחתי במשימה הזאת".
הכללת יתר מתייחס להכללה ולהסקת מסקנה כוללנית של האדם על עצמו על סמך דבר אחד. כך למשל "אם עשיתי את המשימה הזאת בצורה גרועה הרי שאני אדם לא מוצלח ולא מוכשר".
מחשבה של חייב מוכרח צריך (ראשי תיבות חמץ), זו צורת חשיבה שיש בה הרבה הנחות יסוד שבו האדם מניח מראש הנחות יסוד שונות בדבר הדרך שבו הוא אנשים אחרים אמורים להתנהל בעולם. כך למשל "אני חייב להוציא מאה במבחן". "הילדים שלי צריכים להקשיב לי".
זיהוי המחשבות השליליות נעשה הן בתוך החדר הטיפולי והן מחוצה לו ע"י שימוש בשיעורי בית ודפי עבודה CBT. מדובר בתהליך שיטתי ועקבי של זיהוי מחשבות, בדיקת מידת נכותן טיבן ולאחר מכן שינוי שלהם לצורת חשיבה בריאה יותר.
מצורף כאן דוגמה של איתגור קוגניטיבי לשינוי מחשבות אובססיביות שליליות.
מצב
| מחשבות אוטומטיות | עיוותי חשיבה | חשיבה רציונאלית |
הגשת דוח עבודה למעסיק |
הדוח שהגשתי לבוס היה ממש גרוע
| חשיבה דיכוטומית (חשיבה בשחור ולבן)
| יכול להיות שזה לא היה הדוח הכי טוב, אך הוא לא היה כולו גרוע.
|
אסור להגיש דוח כזה.
| חשיבה של חייב/מוכרח/ צריך
| עבדתי קשה מאוד להגיש את הדוח בזמן.
| |
אני עובד גרוע.
| הכללת יתר
| אני בדרך כלל עובד מצוין. אי אפשר לעשות א הכל במאה אחוז.
| |
הוא בטח יפטר אותי. | חשיבה קטטסטרופלית | אין סיבה הגיונית לפטר עובד טוב וחרוץ כמוני. גם אם בגשתי דוח אחד שאינו מושלם. | |
כלים התנהגותיים
הכלי המרכזי שנתשמש בו הוא "חשיפה". חשיפה (EXPOSURE) הוא כלי טיפולי יעיל שבו האדם שסובל מ OCPD נחשף לגורמים שונים שמעוררים אצלו חרדה, אי נחת או מוטרדות. זה בדרך כלל יהיה חשיפה למצב של עמימות או מצב שבו דבר נעשה באופן שאינו מושלם. לעתים נשתמש גם בניסוי התנהגותי. שזה מצב שבו בודקים מציאות מסוימת על מנת לראות האם הצפי או החרדה התממשו.
טיפול בסכמה תרפיה לאובססיביות
המנגנון הנפשי המרכזי בהפרעת אישיות אובססיבית היא בדרך כלל פחד מטעויות או ביקורת, וחשיבה מוטעית לפיה כל טעות קטנה תוביל לביקורת רבה. החשיבה של האובססיבית היא
"יש רק דרך אחת נכונה",
"טעויות הן בלתי נסבלות".
"אם אטעה זה יהיה אסון, יבקרו אותי וזה יהיה בלתי נסבל".
בשל החשש הגדול מטעות וביקורת האובססיבי משתמש באסטרטגיות לא אדפטיביות של הימנעות מכל דבר שיכול להחיש את האפשרות של טעות או חוסר שלמות. או בפיצוי יתר של שימוש בזהירות יתר ובדיקות יתר של המצב על מנת למנוע טעות. מה שמביא גם לדחיינות.
"אני חייב לדייק ולשים לב לכל פרט קטן".
"אני חייב לזהות טעויות מיד ולתקנן"
"אם אטעה יגיע לי ביקורת".
בטיפול סכמה תרפיה יש שינוי של הנחות היסוד והתפיסות העמוקות והמושרשות בנוגע לצורך לדייק ולא לטעות. הרבה פעמים זה קשור לדפוסי הורות נוקשים וביקורתיים. הכלים שנשתמש בהם יתנו מענה להפנמת הביקורת והנוקשות שנספגו בילדות. תוך מתן מענה בריא לצורך בביטחון, יצירתיות ומשחק.
Ocpd וזוגיות
איך OCPD משפיע על זוגיות?
אובססיביות כתכונה אישיותית עשויה לבוא לידי ביטוי בתחומי חיים רבים, ובוודאי בתחום חיים משמעותי כגון זוגיות. האובססיביות יכולה להתבטא באופנים אחרים במהלך חיי הזוגיות. יש את האובססיביות הראשונית שבו האובססיביות מופנית לחיזור. לאחר ביסוס הקשר האובססיביות יכולה להתבטא במערכת כללים וציפיות נוקשית. האובססיבי הוא בדרך כלל עם מערכת כללים נוקשית הן ביחס לעצמו והם ביחס לבני אדם הקרובים אליו. חיים עם אדם עם הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית בדרך כלל מלאים בביקורת ובכללים. כמו כן אדם עם OCPD עשוי להיות מושקע מאוד בעבודה ובהשגת מטרות שונות ולעתים לא יהיה פנוי לבילויים ולמטרות פנאי.
מהם סימני אזהרה לאהבה אובססיבית?
אהבה אובססיבית יכולה להיות קשורה למגוון הפרעות נפשיות שונות. הסיבה להפרעה יכולה להשתנות מאדם לאדם וכך הסימנים משתנים מאדם לאדם. אך ניתן למנות כמה סימני אזהרה בולטים. בהם, השקעת זמן, אנרגיה ומשאבים רבים מדי בקשר. אמנם זה נכון שבשלב ההתאהבות זה הגיוני להיות מרוכז מאוד בקשר ולחשוב עליו שעות רבות. אך גם בזה צריך לשים לב לגבולות. חשוב לשים לב האם הקשר בא על חשבון דברים אחרים שחשובים לך ולצרכים הבסיסיים שלך? האם הקשר גורם לך להתנהג בצורה לא הולמת או שנוגד את הערכים שלך?
לעתים נשאלות השאלות, איך אני יכול להפסיק להיות אובססיבית לבעלי או אובססיבית לחבר שלי? איך אני יכול להפסיק להיות אובססיבי לאשתי? בשונה מהתמונה שמצטיירת במדיה וסרטים שונים, כדאי לדעת שאהבה אובססיבית יכולה להיות מאוד לא בריאה ולעתים אף מסוכנת. ברגע שזיהיתם שאתם בתוך מערכת יחסים אובססיבית חשוב לגשת ולקבל עזרה חיצונית בהקדם. בדרך כלל קיים קושי לאדם שבתוך מערכת הזוגית האובססיבית לנתק את עצמו מתוך המעגל הזה לבד. חשוב להיעזר באדם שהוא אובייקטיבי ומצליח לראות את הזוגיות של מהצד.
איך אני יכולה להפסיק להיות אובססיבית לחבר שלי?
תנסי לברר עם עצמך מה בעצם גורם לך להיות כל כך אובססיבית כלפיו. אובססיביות יכולה להיות מנגנון שבא לשמור עליך מפני משהו שמפחיד אותך. האם את מפחדת שמא יעזוב אותך או לא יהיה נאמן כלפיך? האם זה מעורר חרדת נטישה? נסי לחשוב על מערכות יחסים קרובות שראיתי בעבר כגון ההורים שלך. האם היה שם נטישה? לעתים נחוץ לעשות עבודת עומק בטיפול סביב נטישות קודמות וטראומה שחווית בחיים. לעבד אותן ולחיות בשלום עם העבר. ובשביל זה כדאי להיות בטיפול. בינתיים ניתן להיעזר בכמה כלים קוגניטיביים. תנסי להבין האם החרדה שלך עשויה להתממש? מה הסיכוי שזה יקרה? במידה וזה יקרה כמה גרוע את חושבת שזה יהיה? מה גורם לך לחשוב שזה יהיה כל כך גרוע? כמה זמן המצב הגרוע יימשך? חשוב גם להתמקד מחדש בערכים שלך ובמה חשוב לך בחיים. כנראה שאובססיביות אינו חלק מאותם ערכים.
נכתב ע"י יאיר ברקו, MSW מטפל CBT מומחה בהפרעות אישיות. לתיאום טיפול 054-5907853
מקורות
Starcevic, Vladan; Brakoulias, Vlasios New diagnostic perspectives on obsessive-compulsive personality disorder and its links with other conditions, Current Opinion in Psychiatry: January 2014 – Volume 27 – Issue 1
Gordon, O., Salkovskis, P., & Bream, V. (2016). The Impact of Obsessive Compulsive Personality Disorder on Cognitive Behaviour Therapy for Obsessive Compulsive Disorder. Behavioural and Cognitive Psychotherapy, 44(4), 444-459
Diagnostic and statistical manual of mental disorders
(5th ed.), American Psychiatric Publishing, Arlington, VA (2013)
Grant, J. E., Mooney, M. E., & Kushner, M. G. (2012). Prevalence ,correlates, and comorbidity of DSM–IV obsessive-compulsive personal-ity disorder: Results from the National Epidemiologic Survey on Alcohol and Related Conditions. Journal of Psychiatric Research, 46,469–475
. Pinto, A., Ansell, E. B., & Wright, A. G. C. (2011, March).A new approach to the assessment of obsessive compulsive personality. Inte-grated paper session conducted at the annual meeting of the Society for Personality Assessment, Cambridge, MA
Wheaton, M. G., & Ward, H. E. (2020). Intolerance of uncertainty and obsessive-compulsive personality disorder. Personality Disorders: Theory, Research, and Treatment, 11(5), 357
