הפרעת אישיות נרקיסיסטית

נרקיסיזם, הפרעת אישיות נרקיסיסטית אבחון וטיפול

הפרעת אישיות נרקיסיסטית

נרקסיזם מה זה בכלל?

הפרעת אישיות נרקיסיסטית (באנגלית: Narcissistic Personality Disorder: NPD) היא הפרעת אישיות המשתייכת לצבר ב' של הפרעות האישיות. ההפרעה מתבטאת בדפוס מתמשך של התנהגות חריגה המאופיינת ברגשות מוגזמים של חשיבות עצמית, צורך מוגזם בהערצה ויכולת נמוכה לגלות אמפתיה כלפי אחרים.

המתמודדים עם ההפרעה משקיעים זמן רב בחשיבה ובפנטזיות על השגת כוח או הצלחה, או על המראה שלהם. ההתנהגות מתחילה בדרך כלל בבגרות המוקדמת, ומשפיעה על הפרט בכל תחומי החיים. עם זאת חשוב להבחין בין נרקיסיזם פתולוגי ונוקשה לבין התפתחות טבעית של גיל הנעורים שכוללת הביטוי "נרקיסיסט" נתפס כמילת גנאי, והשימוש בו מתייג אנשים באופן שלילי. תיוג שלילי זה לעתים אינו נכון ועשוי למנוע מאנשים לפנות לקבלת עזרה טיפולית.

הפרעת אישיות נרקיסיסטית הינה הפרעה יחסית שכיחה. לפי מחקרים שונים בין 1-5% מהאוכלוסייה מתמודדים איתה. ההפרעה הנה הטרוגנית והיא נעה על רצף ויכולה להתבטא באופנים שונים בין אנשים. בשל ההטרוגניות של ההפרעה לעתים קיים קושי בזיהוי ואבחון. נרקסיזם יכול להתבטא בהאדרה עצמית אך גם בהסתגרות חברתית. ספר האבחון האמריקאי ה DSM בחר בקלסיפיקציה צרה יחסית שמתמקדת בעיקר בהיבטים גרנדיוזיים של הפרעת אישיות נרקיסיסטית

נרקיסיזם נרקיסיסט

אבחון הפרעת אישיות נרקיסיסטית לפי DSM

הפרעת אישיות נרקיסיסטית מאובחנת כאשר מתקיים דפוס נרחב של פנטזיות או התנהגות גרנדיוזיות, צורך בהערצה והיעדר אמפתיה. דפוס זה מתחיל בבגרות המוקדמת ומתקיים בהקשרים רבים. לאנשים המתמודדים עם הפרעה זו בדרך כלל יש תחושת עליונות מעוותת, מבטאים יהירות רבה, ומחפשים דרכים לשלוט על הסובבים. דפוס זה מתבטא בחמישה או יותר מהסימפטומים הבאים:

  1. תחושת חשיבות עצמית גרנדיוזית (הערכה מוגזמת של כישורים והישגים, ציפייה להכרה בעליונות על ידי הסביבה, למרות היעדר הישגים ההולמים ציפיות אלו).
    2. עיסוק מוגזם בפנטזיות על הצלחה בלתי מוגבלת, כוח, "מבריקות", יופי או אהבה אידיאלית.
    3. תחושת מיוחדות וייחודיות המתלווה לתחושת האדם כי רק אנשים ייחודיים או נעלים כמוהו יוכלו להבינו.
    4. דרישת הערצה מוגזמת.
    5. אמונה בזכאות לזכויות יתר ופריבילגיות מיוחדות – ציפייה בלתי ריאלית לטיפול ייחודי או שיתוף פעולה מיידי עם ציפיותיו.
    6. נצלנות המתבטאת בפגיעה בזכויות אחרים כדי לקדם מטרות אישיות.
    7. היעדר אמפתיה: חוסר יכולת או רצון להזדהות עם רגשותיו של אדם אחר.
    8. תחושה עזה של קנאה באחרים לעיתים קרובות או אמונת האדם כי הוא מושא קנאתם של אחרים.
    9. הפגנת גישה או התנהגות יהירה.

היבטים נוספים חשובים בהפרעת אישיות נרקיסיסטית. מה באמת עובר על נרקיסיסט?

למעשה, אדם בעל הפרעת אישיות נרקיסיסטית אינו רק נהנה ממחשבות של גדוּלה ועוצמה, אלא הוא סובל מהערכה עצמית מאוד בלתי יציבה ופגיעה, והוא תלוי בתשומת לב וחיזוקים מאחרים לוויסות הערכתו העצמית. המחשבות הגרנדיוזיות שלו יכולות להיות גלויות או סמויות) מה שמכונה לעתים "נרקיסיזם סמוי"). גרנדיוזיות סמויה יכולה, למשל, להתבטא ברגשות נחיתות שנובעות מפער בלתי נסבל בין העצמי האידיאלי לעצמי המציאותי, או בין החוויה הפנימית (“אני כישלון”) למה שנראה מבחוץ (הצלחה והערכה). הנרקיסיזם עשוי להתבטא לא בהתנהגויות יהירות ומוחצנות, אלא בקושי עצום לשאת פגיעות בשלמות העצמי.

א. פגיעה מתונה או חמורה בתפקוד האישיות, שמתבטאת בקשיים לפחות בשניים מתוך ארבעת התחומים הבאים:

1.זהות – פנייה תכופה לאחרים לצורך הגדרה עצמית ולצורך וויסות הערכה עצמית. ההערכה עצמית יכולה לשאת אופי של האדרה (“אני תותח”) או של הפחתת ערך (“אני אפס”), או לנוע בין שני הקצוות הללו. תנודות חריפות במצבי הרוח משקפים את התנודות בהערכה העצמית.

2. הכוונה עצמית, בעלוּת ואחריות על התנסויות – עיסוק במטרות שנועדו להשיג הערכה מאחרים (כמו מקצוע יוקרתי או ציונים גבוהים) ולא עניין פנימי. הצבת סטנדרטים אישיים גבוהים ומוגזמים משרתת השגת דימוי עצמי גבוה במיוחד, ואילו הצבת סטנדרטים אישיים נמוכים מבוססת על תחושת זכות (“אני לא צריך להתאמץ כמו אחרים”). לעיתים קרובות הם לא מודעים למניעים להתנהגותם.

3. פגיעה באמפתיה – יכולת לקויה לזהות או להזדהות עם צרכים ורגשות של אחרים. רגישות מופרזת לתגובות של אחרים, אך זאת רק במידה והם רלוונטיים לעצמי. הערכת יתר או חסר של השפעת התנהגותו על אחרים.

4. היעדר אינטימיות – היחסים הבינאישיים לרוב שטחיים ומשמשים לוויסות ההערכה העצמית. הדדיות מוגבלת, בשל חוסר עניין אמיתי בחוויות של אחרים ובשל דומיננטיות של צורכי והישגי העצמי.

ב. בנוסף, מתקיימות שתי תכונות האישיות הבאות בצורה פתולוגית:

1. גרנדיוזיות – תחושת זכות, גלויה או סמויה, העצמי במרכז, מלווה לפעמים באמונה שהאדם טוב מאחרים ובהתנשאות כלפי אחרים.

2. חיפוש תשומת לב ואישור מאחרים – ניסיונות משמעותיים למשוך ולהיות במרכז תשומת הלב של אחרים. חיפוש הערצה. גם היבט זה יכול להיות סמוי, ולהתבטא, למשל בחרדה חברתית (ביישנות קיצונית), בפחד מהיות מובך בחברה או חרדת ביצועים.

איך זה מרגיש להיות נרקיסיסט?

זה נראה נוצץ כלפי חוץ. אדם שבנמצא במוקד העניינים. תופס את תשומת הלב של החברה, מתרברב בהישגים שלו. אולי יש לו גם תפקיד חשוב בצבא או בחברה. אז זהו שלא. חייב של הנרקיסיסט המצוי קשים עבורו (וכן גם לסביבתו). בסופו של דבר בתוך תוכו הנרקיסיסט הסמוי הוא אדם עם פגיעות נרקיסיסטית גדולה. הוא בדרך כלל מסתובב עם תחושה פנימית של ערך עצמי נמוך, ותחושה שהערך העצמי שלו נמדד רק על סמך ההישגים שלו בתחומים שונים. הנרקסיזם הוא בדרך כלל מנגנון הגנה של פיצוי יתר מפני תחושות קשות של ערך עצמי נמוך ופחד מביקורת. בקיצור זה לא כיף גדול להיות נרקיסיסט. לכן הרבה מהנרקיסיסטים שואלים- איך להפסיק להיות נרקיסיסט? אגב, במחקרים רבים תכונות נרקיסיסטיות אולי קצת יותר שכיחות אצל גברים אך הן קיימות באופן כללי אצל נשים במידה די שווה.

האם אני נרקיסיסיט? האם בן הזוג נרקסיסט? בחן את עצמך

בשאלון הבא היגדים שמתייחסים לאופן שבו אתה חושב על עצמך. לכל שאלה 2 היגדים , יש לבחור כל פעם את התשובה א' או ב'.
אנא סמן את התשובה שנכונה ביותר עבורך.
שאלון זה מספק אינדיקציה בנוגע לנרקסיזם אך אינו מהווה אבחון רפואי.

טיפול בהפרעת אישיות נרקיסיסטית

כמו הפרעות אישיות רבות, הפרעת אישיות נרקיסיסטית היא הפרעה אגו-סינטונית; תכונותיה נתפשות על ידי האדם כחלק מעצמו ומאישיותו, והן לעיתים הולמות את רצונותיו, ערכיו ושאיפותיו. יתר על כך, בשל הפונקציונליות הגבוהה הקשורה להפרעה, חלק מהאנשים אינם רואים את האבחנה כדבר שפוגע בחייהם או מצריך שינוי.

בדרך כלל הפנייה לטיפול היא סביב בעיות נלוות, כמו דיכאון, חרדה, התמכרות, בעיות בזוגיות ובעבודה וכדומה. המניע לפנייה לטיפול יכול להיות ע"י לחץ מבת הזוג (ההשפעה של נרקסיזם בזוגיות היא רבה) או מהמשפחה המורחבת או בשל קשיים בעבודה.

הגישה הטיפולית המומלצת להפרעות אישיות בכלל ולהפרעת אישיות נרקיסיסטית בפרט הוא טיפול בסכמה תרפיה. זו גישה טיפולית מעמיקה שהוכחה כיעילה בטיפול בהפרעות אישיות. היא משלבת בתוכה את ההעמקה הקלינית של הטיפול הדינאמי עם כלים פרקטיים ויעילים מעולם הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. טיפול בהפרעת אישיות הינו טיפול יעיל. מדובר בטיפול שלוקח זמן הרי כמו שאישיות לא מתעצבת ביום, כך היא גם לא משתנה באופן מהיר.

בטיפול מבוסס סכמה בנרקסיזם אנו משלבים בין כלים אמפתיה רבה והכלה כלפי החלקים הפגועים. ככל שהילד הפנימי פחות פגוע ומפוחד, ניתן בצורה הדרגתית להסיר את השימוש בפיצוי יתר של האדרה עצמית וליצור קשרים הדדיים ומשמעותיים עם אחרים. 

המאמר נכתב ע"י יאיר ברקו, MSW מטפל CBT מומחה ומדריך חבר מומחה באיט"ה.

לקביעת טיפול בנרקסיזם: 054-5907853

מקורות

Konrath, S., et al., 2014 Development and validation of the single item narcissism scale (SINS) PloS One, 9 (8) (2014), p. e103469

Ames, D. R., Rose, P., & Anderson, C. P. (2006). The NPI-16 as a short measure of narcissism. Journal of research in personality, 40(4), 440-450.‏

Raskin, R., & Terry, H. (1988). A principal-components analysis of the Narcissistic Personality Inventory and further evidence of its construct validity. Journal of personality and social psychology, 54(5), 890.‏

Levy KN, Chauhan P, Clarkin JF, et al (2009).: Narcissistic pathology: empirical approaches. Psychiatry Ann 2009; 39:203–213

Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fifth Edition. Arlington, Va., American Psychiatric Association, 2013, pp. 669–670. Copyright 2013, American Psychiatric Association