פוביה ממחטים פחד ממחטים וזריקות

פחד ממחטים וזריקות הוא התמודדות שכיחה בקרב ילדים ומבוגרים כאחד. מחקר גדול של אוניברסיטת אוקספורד בשנת 2021 בעת מבצע חיסוני הקורונה באנגליה, כי 10% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מרמה זו אחרת של חרדה ממחטים וזה מהווה גורם להימנעות מחיסון והתנגדות לחיסונים. כדאי מאוד להתגבר על הפוביה ממחטים. אז איך עושים זאת? ראשית, חשוב להבין כי  פחד ממחטים וזריקות הוא סוג של פוביה ספציפית. חשוב להבין מהי פוביה.

מה זה פוביה? מה ההבדל בין חרדה לפוביה?

פוביה

פוביה ( phobia) היא סוג של הפרעת חרדה שבדרך כלל מוגדרת כפחד מתמשך כלפי אובייקט או מצב. כשלעיתים קרובות המצב מוכר כחסר היגיון ורציונליזציה. במצב זה נעשה מאמץ מוגזם על ידי בעל הלקות להימנע מהיתקלות באותו אובייקט, וזאת באופן לא מידתי ביחס לרמת הסכנה הנשקפת מהיתקלות זו. 

כאב

ילדים חווים כאב רב יותר מאשר מבוגרים בעת קבלת החיסון. כאב הוא תגובה סנסורית ורגשית כתגובה לפגיעה ברקמות. נצפה תגובה לכאב אף בעוברים טרום לידה. תגובה לכאב הוא אדפטיבי בטווח הקצר כגון ע"י הרחקת יד ממשטח חם. כאב כרוני עשוי להיות לפגוע בתחומי חיים שונים כגון בתעסוקה.

פחד

הוא תגובה מפני סכנה נשקפת.  מופיע לראשונה אצל תינוקות, שכיח למצוא פחד מאנשים זרים אצל תינוקות, בקרב ילדים צעירים שכיח למצוא פחד מחושך. אצל קשישים קיים פחד מנפילה.

פחד הוא אדפטיבי כאשר היא מופיע במידה נכונה ובזמן מותאם. כגון תגובה של פחד מהיתקלות עם אריה. אך כאשר היא מופיעה בזמן לא מותאם היא לא אדפטיבית.

ביחס לחרדה ממחטים, רמה נמוכה של פחד היא אדפטיבית ושכיחה. לרוב האוכלוסייה יש רמה נמוכה של חרדה ממחטים. כאשר חרדה מזריקות מונעת מהאדם לקבל טיפול רפואי נצרך היא נחשבת לבלתי אדפטיבית. 

חרדה

חרדה מתייחסת לחשש מאיום עתידי. היא אדפטיבית ברמה נמוכה, כגון חרדה ממבחן מתקרב יכולה להביא את האדם להתכונן למבחן. רמות גבוהות של חרדה נחשבות לבלתי אדפטיביות, הן מביאות להימנעות מהתמודדות עם מקור החרדה ומצמצמות את התפקוד בתחומי חיים שונים. רמה נמוכה של חרדה מפני קבלת חיסון הוא נחשב לאדפטיבי.

מהי פוביה ממחטים?

מדובר בפוביה שיכולה לכלול בתוכה כמה פוביות שונות. זה יכול להיות פוביה מדם, פוביה מקבלת חיסון, פוביה מחפצים חדים, גועל  מדם מקבלת חיסון. פוביה מדם ומחטים הוא מהפוביות היחידות (יחד עם פוביות מחרקים דומויהם) שרגש ה"גועל" משחק תפקיד חשוב.פחד ממחטים וזריקות נע על רצף מחרדה קלה ועד לפוביה ממחטים.

על אף היעילות הרפואית הגבוהה במתן חיסונים, ישנו מספר לא מבוטל של אנשים שסובלים מפוביה ממחטים וזריקות. למעשה קבלת החיסון באמצעות החדרת מחט מהווה גורם סטרסוגני עבור רבים.

אחוז גדול של הילדים, שהם קבוצת האוכלוסייה שמקבלת הכי הרבה חיסונים מפחדת ממחטים. יש ירידה מסוימת בחרדה זו במהלך ההתבגרות.

קבלת חיסון הוא חוויה שעשויה לכלול בתוכה, חרדה, פחד וכאב. החרדה מחיסונים הפך להיות רלוונטי במיוחד לאחר התפרצות נגיף הקורונה, ופיתוח חיסונים ככלי רפואי בינלאומי נגד הנגיף.

האם יש לי פוביה ממחחטים?

פוביה ממחטים הינה הפרעת חרדה ומאובחנת ע"פ ה DSM באופן הבא: 1. קיימת חרדה ממחטים.2. יש הימנעות מקבלת טיפולים רפואיים שכרוך בהם מחט. או לחילופין הפעולה מתבצעת אך עם חרדה ברמה גבוהה.3. החרדה מהמחט הוא מוגזם ביחס לטיפול הרפואי המתבצע, הכאב הכרוך בו והנורמות החברתיות תרבותיות. 4. החרדה ממחטים נמשכת מעל 6 חודשים. 5. החרדה גורמת למצוקה רבה ופגיעה בתפקוד (חברתי, תעסוקתי, בריאותי וכדומה). 6. אין הפרעה נפשית אחרת שמסבירה יותר טוב את מקור החרדה. 

חשיבה פובית

לאנשים עם פוביה ממחטים ודם יש מערכת של מחשבות אמונות ותפיסות לגבי חיסונים,  בדיקות דם ומחטים. כך למשל נראה מחשבות כמו "זה יהיה מאוד כואב", אני אתעלף", "לא אוכל לעמוד בזה, אני אעשה לעצמי בושות". מדובר במחשבות שליליות אוטומטיות ועיוותי חשיבה. לגבי הטיפול הרפואי ולגבי המסוגלות העצמית להתמודד. בטיפול קוגניטיבי התנהגותי לומדים לזהות את צורת החשיבה השלילית. לאחר הזיהוי של המחשבות השליליות ניתן להבנות את החשיבה בצורה אדפטיבית יותר עם מחשבות של מסוגלות עצמית.

מה גורם לפחדים ממחטים וזריקות?

מחקרים מצאו שהרבה תינוקות בגיל 14 חודשים ומעלה מגלים פחד ממחטים וזריקות. לעתים יש קשר תורשתי מסוים כאשר נצפה כמה בני משפחה שונים עם חרדה ממחטים. נוסף לכך בדרך כלל נצפה גם התנייה של החרדה, כאשר הילד רואה אח בוגר, או ילד אחר שמגלה חרדה קיצונית מחיסון. באופן זה הוא עשוי להפנים שחיסון הוא "מפחיד". כך גם לעתם מתקבל מידע  מוטעה לגבי חיסונים. לעתים זה מתפתח לאחר חיסון טראומתי. בדרך כלל יש גורמים שמשמרים את החרדה או מעצימים אותו לאורך השנים. כך נוצר מעגל של חרדה והימנעות שהולכת וגדלה לאורך השנים. מה שהוביל להופעת הפוביה הוא לא בהכרח הגורם שמשמר אותו כעת. בטיפול בפוביות בכלל ובפוביה ממחטים ודם בפרט הגורם הראשוני הוא פחות חיוני לטיפול. מה שרלוונטי הום הגורמים שמשמרים את הפוביה כעת.

מה ייחודי בפוביה ממחטים? איך להתגבר על פחד מחיסונים?

להלן השלבים לטיפול בפחד ממחטים וזריקות.

אבחון

חשוב לאבחן מה מקור החרדה. האם החרדה הוא מהכאב של הדקירה של המחט? פחד להתעלף? גועל מהדם? או סיבה אחרת.

הרפיה

ניתן להשתמש בכלים של הרפייה, מיינדפולניס ומדיטציה כדי להגביר את הרגיעה הכללית והיכולת להתמודד עם הפוביה.

חשיפה

חשיפה הדרגתית למקור החרדה.חשיפה היא טכניקה טיפולית יעילה במיוחד של הטיפול ההתנהגותי. מטרת החשיפה הוא להיפגש בצורה הדרגתית עם החרדה. החשיפה יוצרת התרגלות ולמידה מחדש לפיו "המחט הוא פחות נוראי ממה שחשבתי". "אני יכול לעמוד בזה".

חשיפה נעשית באופן הדרגתי. בשלב הראשון יש ליצור רשימה היררכית של פריטים שקשורים למחטים/ חיסונים / בדיקות דם וכל מה שמעורר חרדה בהקשר הזה. למשל פריט ברשימת החשיפה יכולה להיות הסתכלות בתמונות של חיסונים, רכישת מזרק, להזריק לחיסון, להגיע ולשבת ליד חדר אחות. להתסכל במישהו אחר מקבל חיסון. יש להמשיך כך ולרשום את כלל הפריטים כולל את הדברים היותר קשים כמו קבלת חיסון או ביצוע בדיקות דם. את החשיפות יש לבצע באופן הדרגתי. כל פעם להתקדם הלאה לאחר שמצליחים להתגבר על שלב קודם.

APPLIED MUSCLE TENSION

מה שעשוי להיות ייחודי בפוביה ממחטים הוא כי אצל אנשים מסוימים עם פוביה ממחטים בעת החשיפה לחיסון יש בתחילה עלייה בדופק ובלחץ הדם ולאחר מכן מתרחשת צניחה בלחץ דם. לעתים זה עשוי להוביל לסינקופה ואזו ואגאלית, דהיינו אובדן הכרה. 
בטיפול לומדים להשתמש בטכניקת APPLIED MUSCLE TENSION, כלומר תרגול של כיווץ מכוון של השרירים מה שמגביר את לחץ הדם ומונע עילפון. 
למידע נוסף על טיפול בחרדת בריאות
 

המאמר נכתב ע"י יאיר ברקו MSW מטפל CBT מומחה ומדריך

מקורות ביבליוגרפיים

Accurso, V., Winnicki, M., Shamsuzzaman, A. S., Wenzel, A., Johnson, A. K., Somers, V. K. (2001) Predisposition to vasovagal syncope in subjects with blood/injury phobia. Circulation 104(8): 903–907.

American Psychiatric Association (2013) The diagnostic and statistical manual of mental disorders: DSM 5, Washington, DC, USA: bookpointUS.

Aydin, M. A., Salukhe, T. V., Wilke, I., Willems, S. (2010) Management and therapy of vasovagal syncope: A review. World Journal of Cardiology 2(10): 308.

Babl, F. E., Oakley, E., Seaman, C.,Bienvenu, O. J., Eaton, W. W. (1998) The epidemiology of blood-injection-injury phobia. Psychological Medicine 28(05): 1129–1136.

Cook, L. S. (2016) Needle phobia. Journal of Infusion Nursing 39(5): 273–279.