מחפשי האישורים מחפשים כל הזמן אישורים והכוחות לכך שהם לא חולים. דרכי הפעולה שלהם שונה לגמרי מהנמענים. הם כל הזמן יוצרים קשר עם רופאים שונים ועושים בדיקות. קוראים מידע באינטרנט וכדומה. לרוב הם יפנו לרופא לאחר כל מיחוש קל. כאמור הנטייה שלהם הוא לשייך כל מיחוש תסמין גופני קל כאל בעיה רפואית חמורה. לרוב אותם מטופלים לא יחוו הקלה לאחר ההתייעצות הרפואית והם יבקשו להמשיך ולעשות בדיקות שונות עד להרגעת החרדה. לעתים הם יעשו בדיקות מקיפות על כלל הגוף גם לאיברים שאינם קשורים לסיבת הפנייה הראשונית. בדרך כלל החרדה היא ממחלות גופניות, אך במקרים מסוימים ישנה חרדה גם מהפרעות נפשיות כגון סכיזופרניה ותהליכים דמנטיים.

מחפשי האישורים מרגישים אחריות גדולה לעקוב אחר מצבם הבריאותי. דברי ארגעה של רופא? הצחקת את מחפש האישורים. זה לא נתפס להם כמקור נאמן אם זה סותר את תחושתם האישית. אמירה בנוסח "הסיכוי שלך לחלות הוא אחד למיליון" לא ירגיע אותם. הם יהיו בטוחים שהם יהיו דווקא אותו אחד למיליון.

החיפוש אחר אישורים יכול לקרות גם מול בני המשפחה וחברים. הנגישות הרבה למידע רפואי אמין ולא אמין באינטרנט, בפורומים שונים ובקבוצות ווטסאפ מהווהים עוד מקור לחיפוש אחר אישורים.