המדריך השלם לטיפול בחרדת בריאות
המדריך המלא לטיפול בחרדת בריאות וטיפול בהיפוכונדריה
- האם יש לך פחד ממחלות ומוות?
- האם באופן כללי אתה נוטה לדאוג הרבה מבעיות בריאותיות?
-
האם אתה חושב שהבעיה הבריאותית שלך קשה יותר ממה שהרופא אבחן?
אם ענית כן לשאלות הנ"ל יתכן ואתה מתמודד עם חרדת בריאות.
נצא לדרך ונלמד מהי חרדת בריאות וכיצד מתגברים על פחד ממחלות.
היפוכונדריה טיפול
חרדה בריאותית הנקראת לפעמים היפוכונדריה או "חרדת מחלה" הינה הפרעה נפשית די שכיחה. רבים שואלים האם יש להיפוכונדריה טיפול יעיל? איך להפסיק לפחד ממחלות? איך להפסיק להיות היפוכונדר? חשוב שתדע כבר עכשיו- יש טיפול יעיל לחרדת בריאות. טיפול CBT הוא טיפול יעיל במיוחד לטיפול בחרדת בריאות. קראו את המאמר עד הסוף לקבלת כל המידע.
קודם כל חשוב שתבין מהי חרדת בריאות (היפוכונדריה) ולאחר מכן את דרכי הטיפול.
מקור המושג היפוכונדריה מיוונית: "היפו" שפירושו מתחת, ו"כונדרוס" שפירושו סחוס. ביוון העתיקה כאבים בלתי מוסברים יוחסו לאיברים שמתחת לסחוסי הצלעות, ביניהם הטחול.
מהי היפוכונדריה
מאז ומעולם אנשים חרדו לבריאותם והיה להם פחד ממחלות ומוות! למעשה כולנו עסוקים בשמירה על הבריאות שלנו וזה בדרך כלל דבר חשוב ואדפטיבי. לא סתם אנו אומרים "העיקר הבריאות". מי לא מנסה לשמור על אורח חיים בריא, תזונה מאוזנת ופעילות ספורטיבית. טוב שכך. עם זאת מה קורה כאשר הנטייה הטבעית והבריאה הזאת נהיית מוגזמת? ממה קורה כאשר אדם עסוק שעות רבות ביום בבריאות שלו, עד כדי כך שאינו מצליח להתרכז בשום דבר אחר?
כיצד נראית חרדת בריאות?
חרדת בריאות ופחד ממחלות ומוות מאופיינת בעיסוק רב וחרדתי בבריאות. פעמים רבות זה מתאפיין בבדיקות רבות ושונות של הגוף על מנת לוודא שאין שום דבר שמעיד על חולי. בדיקות תכופות אצל רופאים, וכמובן קריאה מוגזמת על מחלות שונות באינטרנט. בדרך כלל לא נרגעים גם לאחר חזרת הבדיקות ואישור הרופא שאין שום ממצא יוצא.
איך אני יכול לדעת האם יש לי חרדת בריאות?
מדד אחד לזיהוי הוא כמות הפעמים שאתה פונה לרופא. יש מצב שאתה פונה לרופא יותר מהממוצע? כמו כן האם אתה מקבל את תשובות הרופאים ושבע רצון מהם או שמא אינך מאמין לתוצאות וסבור שהרופא פספס משהו. ניתן גם למלא את השאלון הבא לבדיקת האם אתה מתמודד עם חרדת בריאות.
כיצד נזהה חרדת בריאות?
יש שונות רבה בין אנשים שסובלים מחרדת בריאות ועל כן קשה לתת מאפיין יחיד לזיהוי שאלות שיכולות לעזור לנו לאבחן האם מדור בחרדת בריאות.
מהם ההבדלים בין חרדת בריאות לבין חרדות אחרות?
חרדת בריאות היא ייחודית בכך שברוב המקרים אדם מודע לזה שהוא חרד לבריאותו. אלא שעל פי רוב לא רואים את זה כחרדה פתולוגית אלא כדאגה הולמת לבעיה רפואית אמיתית. בהתאם לכך לתפיסתם החרדה תיעלם לאחר שהבעיה הרפואית שהם חושבים שישנו ייפתר. בהתאם לכך יש פניות רבות לרופאים ולביצוע בדיקות בניסיון לאתר את "המחלה" ממנו הם חרדים. בשונה מחרדות אחרות בהם המטופל מודע בדרך כלל שהוא סובל מחרדה וכי החרדה היא הבעיה. בנוגע לחרדת בריאות בשלב הפנייה לטיפול המטופל בדרך כלל לא סבור שיש לו בעיית חרדה. יש דמיון מסוים בין חרדת בריאות ו-OCD וכן להפרעת חרדה מוכללת. וחשוב לעשות אבחנה מבדלת מסודרת.
מה השכיחות של חרדת בריאות?
חרדת בריאות הינה הפרעה די שכיחה. מחקרים שונים מצביעים על שכיחות של 3-4% מהאוכלוסייה שסובלים מחרדת בריאות במהלך חייהם. ומה המצב בקליניקה? מטפלים מצביעים על שכחיות קלינית גבוהה יותר כאשר בעשור האחרון השכיחות של חרדה בריאותית כמעט הכפילה את עצמה. נראה שיש לשימוש המוגבר באינטרנט והנגישות הרבה שלו השפעה ישירה על כך.
בדרך כלל אנשים סובלים במהלך מספר שנים מתסמינים של חרדות בריאות עד לאבחון וטיפול. חשוב מאוד לטפל בהקדם בחרדת מחלות, משום שהמחקר מראה שזו הפרעה עיקשת שלא נעלמת לבד. בהיעדר טיפול מתאים התסמינים ישארו (סלקובסקיס 2017).
האם אפשר גם להיות גם חולה באמת וגם לסבול מחרדת בריאות?
מבחינה קלינית אנחנו נראה הבדל בין אדם בריא שיש לו חרדות בריאות , לבין אדם חולה שיש לו חרדות בריאות. עם זאת, גם אצל אדם חולה, במידה והחרדה שלו יוצאת מכלל שליטה ופוגעת באיכות החיים שלו, גם במקרה שלו יהיה נכון לטפל בחרדה.
כיצד מטפלים בחרדת בריאות- היפוכונדריה טיפול?
באופן כללי ניתן לחלק את הסובלים מחרדת בריאות ל-2 קטגוריות ראשיות- הנמנעים ומחפשי האישורים.
הנמנעים
מה מאפיין את הנמנעים?מאפיין מרכזי הוא שמרוב חרדה הם נמנעים מכל דבר שקשור לבדיקות ולביקורים רפואיים על מנת לא להיחשף לכל מה שהם פוחדים ממנו. קשה לאמוד את שכיחות הנמענים משום שכאמור מרוב חרדה הם בדרך כלל לא יוצרים קשר עם גורמי הבריאות.
מחפשי האישורים
מחפשי האישורים מחפשים כל הזמן אישורים והכוחות לכך שהם לא חולים. דרכי הפעולה שלהם שונה לגמרי מהנמענים. הם כל הזמן יוצרים קשר עם רופאים שונים ועושים בדיקות. קוראים מידע באינטרנט וכדומה. לרוב הם יפנו לרופא לאחר כל מיחוש קל. כאמור הנטייה שלהם הוא לשייך כל מיחוש תסמין גופני קל כאל בעיה רפואית חמורה. לרוב אותם מטופלים לא יחוו הקלה לאחר ההתייעצות הרפואית והם יבקשו להמשיך ולעשות בדיקות שונות עד להרגעת החרדה. לעתים הם יעשו בדיקות מקיפות על כלל הגוף גם לאיברים שאינם קשורים לסיבת הפנייה הראשונית. בדרך כלל החרדה היא ממחלות גופניות, אך במקרים מסוימים ישנה חרדה גם מהפרעות נפשיות כגון סכיזופרניה ותהליכים דמנטיים.
מחפשי האישורים מרגישים אחריות גדולה לעקוב אחר מצבם הבריאותי. דברי ארגעה של רופא? הצחקת את מחפש האישורים. זה לא נתפס להם כמקור נאמן אם זה סותר את תחושתם האישית. אמירה בנוסח "הסיכוי שלך לחלות הוא אחד למיליון" לא ירגיע אותם. הם יהיו בטוחים שהם יהיו דווקא אותו אחד למיליון.
החיפוש אחר אישורים יכול לקרות גם מול בני המשפחה וחברים. הנגישות הרבה למידע רפואי אמין ולא אמין באינטרנט, בפורומים שונים ובקבוצות ווטסאפ מהווים עוד מקור לחיפוש אחר אישורים.
טיפול בחרדת בריאות
טיפול תרופתי: ישנם מספר מחקרים שבדקו את היעילות של טיפול תרופתי בחרדת בריאות. אפשר להתייעץ עם רופא מומחה לבדיקת תרופות מתאימות. אנשים שסובלים מחרדת בריאות בדרך כלל מעדיפים להימנע מנטילת תרופות ולכן לרוב יעדיפו לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).
מהם עקרונות הטיפול הקוגניטיביים התנהגותיים לחרדת בריאות?
- ביקור אצל רופא לשלילת מחלות פיזיות.
- הרבה מהמתמודדים עם חרדת בריאות לא רואים את זה כהפרעה אלא משוכנעים שהם חולים במחלה פיזית ו/או עושים כמיטב יכולתם להימנע ממחלה. בהתאם לכך בשלבים הראשונים של הטיפול המטרה היא לעזור למטופל להבין שמדובר בחרדה ממחלה ולא במחלה עצמה. חשוב להגיע להבנה משותפת לפיו הבעיה היא החרדה בריאותית ממחלות ולא המחלות עצמן.
- נעבוד בשיתוף עם רופא המשפחה/ אחות על מנת ספק את המידע הרפואי הרלוונטי למטופל
- ניטור החרדה. בשלב זה המטופל מתחיל לנהל רישום יומי של תופעות החרדה הבריאותית והעוצמות שלהם.
- פסיכו- חינוך לגבי חרדת בריאות. בשלב זה יהיה לנו חשבו שהמטופל יקבל את כל הידע הרלוונטי אודות חרדת בריאות.
- יצירת היררכיה של מצבים/ מחשבות מעוררי חרדה.
- הבנייה קוגניטיבית. בשלב זה נעזור למטופל לשים לב לצורת החשיבה העדכנית שלו בנוגע לבריאות. נעזור לו לזהות את הכשלים שיש בצורת החשיבה הנוכחית לאחר מכן בצורה הדרגתית ומבוקרת נתחיל להגמיש את צורת החשיבה. זה השלב שבו לומדים לאתגר את צורת החשיבה. נלמד להסתכל על המחשבות שלנו כאל השערות ולא כאל עובדות ואמיתות.
- חשיפה. בשלב זה מתחילים תהליך של חשיפה במציאות ובדמיון למצבים בריאותיים מעוררי חרדה. תהליך החשיפה נעשה באופן מבוקר ובהנחיית המטפל. בתהליך זה המטופל נחשף באופן הדרגתי לגורמי החרדה. הוא לומד מחדש בהתנהגות שלו שהוא מסוגל להתגבר על חרדות שונות וכי הדברים מהם הוא חרד הם חרדות ולא מציאות. נוצרת גם תהליך של התרגלות והביטואציה לגורם החרדה וזה גם כן מפחית את עוצמת החרדה.
- סיכום הטיפול וכלים למניעת הישנות של תסמיני החרדה.
- חרדת בריאות (היפוכונדריה) היא הפרעת חרדה שכיחה. אנו עדים לעלייה בפניות חרדתיות על רקע חרדה בריאותית בשנים האחרונות. הפרעת חרדה יכולה להופיע במקביל למחלה פיזית או בהיעדרה. חשוב לטפל בהקדם בפחד ממחלות, במיוחד לאור זה שמחקר מראה בהיעדר טיפול ההפרעה ממשיכה להתקיים ולהחריף.
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) נחשב לטיפול מוביל בחרדת בריאות. מחקרי אורך (סלקובסקיס 2017) הראו על שיפור משמעותי בתסמינים בעקבות טיפול CBT בפחד ממחלות גם כעבור חמש שנים מסיום הטיפול.
אולי יעניין אותך:
יאיר ברקו, MSW הוא מטפל קוגניטיבי התנהגותי מומחה ומדריך. יש לו ניסיון רב בטיפול בהפרעות חרדה בכלל ובחרדה בריאותית בפרט. ליצירת קשר ותיאום טיפול 054-5907853
מקורות
Salkovskis, P. M., Warwick, H. M., & Deale, A. C. (2003). Cognitive-Behavioral Treatment for Severe and Persistent Health Anxiety (Hypochondriasis). Brief Treatment & Crisis Intervention, 3(3)
Tyrer P, Salkovskis P, Tyrer H, et al. Cognitive–behaviour therapy for health anxiety in medical patients (CHAMP): a randomised controlled trial with outcomes to 5 years. Southampton (UK): NIHR Journals Library; 2017 Sep. (Health Technology Assessment, No. 21.50.)
Cooper, K., Gregory, J. D., Walker, I., Lambe, S., & Salkovskis, P. M. (2017). Cognitive behaviour therapy for health anxiety: A systematic review and meta-analysis. Behavioural and Cognitive Psychotherapy, 45(2), 110-123.
