טיפול בסכמה תרפיה
טיפול בסכמה תרפיה
כל מה שרצית לדעת על סכמה תרפיה ולא היה לך את מי לשאול

מה זה סכמה תרפיה?
סכמה תרפיה: באנגלית Schema Therapy, היא שיטת טיפול אינטגרטיבית המשלבת תאוריה וטכניקות מטיפולים אחרים, היא מבוססת בעיקר על טיפול CBT תאוריית ההיקשרות, וטיפול בגשטאלט. פיתוחה הראשוני של הגישה נעשה על ידי ד"ר ג'פרי יאנג תלמיד של ד"ר אהרן בק מייסד גישת טיפול סי בי טי, כטיפול במבוגרים הסובלים מהפרעות אישיות.
בתיאוריה הקוגניטיבית, סכמה הוא מבנה מנטלי של רעיונות קדומים, מסגרת המייצגת היבט כלשהו של העולם, או מערכת של ארגון ותפיסה של מידע חדש.
בסכמה תרפיה, המושג "סכמה" מתייחס באופן ספציפי לסכמות מוקדמות מתקופת הילדות. לכל אדם יש סכמות אדפטיביות וסכמות בלתי אדפטיביות.
סכמות לא מסתגלות. אלו סכמות הנוגעות לאדם עצמו או לעולמו החברתי, הגורמות לו עצמו או לסביבתו מצוקה. על פי רוב, סכמות כאלו נוצרות בילדות המוקדמת כתוצאה ממענה לקוי או חסר לחלוטין לצרכים רגשיים בסיסיים.
לדוגמה, אדם עם סכמת נטישה יעריך כגבוה מאוד את הסיכון שקשרים יסתיימו. הוא עשוי להיות רגיש ביותר לדימוי שלו בעיני אחרים, וכתוצאה מכך, יחוש עצוב ומבוהל ביחסים הבינאישיים שלו כשסכמה זו תתעורר.
צרכים ראשוניים
צרכים רגשיים בסיסיים
לפי התיאוריה של הסכמה תרפיה ישנם צרכים רגשיים בסיסיים לכל אדם. הצרכים הללו המופיעים החל מילדות וממשיכים להתקיים לאורך כל החיים. אין אדם שאין לו את הצרכים הללו היות והם בסיסיים מאוד ונחוצים לקיומנו הרגשי.במידה רבה הצרכים הבסיסיים שיאנד תיאר הולמים את תיאוריית הצרכים של מאסלו. ד"ר ג'פרי יאנג (מייסד טיפול מבוסס סכמה) מתייחס לחמש קבוצות של צרכים:
- צורך בביטחון, אמון, הגנה, והכוונה
- צורך באוטונומיה
- צורך בגבולות מציאותיים
- צורך חופש להביע צרכים
- צורך בספונטניות, משחק ושובבות
סכמות מוקדמות בלתי מסתגלות מתעוררות כאשר צרכים רגשיים בסיסיים אינם מקבלים מענה מותאם.
למשל, ילד שאחד מהוריו היה חולני בילדותו, או שההורים התגרשו עשו לפתח במצבים מסוימים סכמה של נטישה.

מה?! יש 18 סכמות?!
המחקרים האחרונים בטיפול מבוסס סכמה מתייסים ל-18 סכמות במספר קטגוריות (5) עיקריות.
- ניתוק ודחייה (בניגוד לצורך הרגשי בקשר ואמון) – נטישה וחוסר יציבות; ניצול, פגיעה, חוסר אמון; חסך רגשי; פגימות ובושה; בידוד חברתי וניכור
- אוטונומיה ותפקוד לקויים (בניגוד לצורך הרגשי באוטונומיה) – תלות וחוסר מסוגלות; פגיעות לאסונות וחולי; עצמי לא מפותח enmeshment; כישלון
- גבולות לקויים (בניגוד לצורך הרגשי בגבולות מציאותיים) – זכויות-יתר; היעדר שליטה או משמעת עצמית
- מכוונות יתר אל האחר (בניגוד לצורך הרגשי בהבעת צרכים ותחושות) – חיפוש אישור; הכנעה / הכפפה; הקרבה עצמית
- דריכות יתר ועכבות (בניגוד לצורך הרגשי בספונטניות ושובבות) – שליליות לגבי אירועים נשלטים; פסימיות; עכבה רגשית; סטנדרטים בלתי מתפשרים (פרפקציוניזם); הענשה
דוגמות לביטוי סכמה
ועכשיו דוגמות לביטוי הקוגניטיבי של כמה מהסכמות. מדובר במספר דוגמות להמחשה בלבד.
חשוב לומר, שלא תמיד הסכמה ברורה ונמצאת במודע. יכול להיות שזה "מרגיש" לך נכון גם אם אתה יודע בשכל ובהגיון שזה לא בהכרח נכון.
סכמת חסך רגשי
- "אנשים אחרים לא יכולים להיות שם בשבילי"
- "בעלי אף פעם לא באמת מבין אותי".
- "החברות שלי לא באמת יודעות לתמוך בי".
סכמת בידוד חברתי וניכור
- "אני שונה מאנשים אחרים".
- "אני לא שיך לשום קבוצה חברתית"
סכמת סטנדרטים בלתי מתפשרים
- "אני תמיד חייב להיות הכי טוב".
- "אסור לי לטעות"
סכמת פגם בושה
- "אני פחות טוב מאחרים".
- אם היו מכירים אותי באמת היו מתרחקים ממני".
- "אני טיפש".

מצבי עצמי / מצבי סכמה / מודים
מושג ה"מוד" (Mode) נועד לתאר מצבים או מופעים משתנים של האדם – State במקום Trait. מושג זה לא היה חלק מהתאוריה בסכמה תרפיה בתחילת דרכה, וצורף על ידי ד"ר ג'פרי יאנג וכותבים אחרים בהמשך. פרספקטיבה של מודים מאפשרת התייחסות לתנודתיות הרבה שמאפיינת את חיי היום-יום של רוב בני-האדם בכלל, ואת אלו של הסובלים מהפרעות אישיות בפרט. כל מוד מתייחס לרגש, מוטיבציה, קוגניציה, ופעולה שקיימים אצל האדם ברגע נתון.
כל מוד מעצם הגדרתו יכול להתחלף. בכל רגע נתון האדם נמצא במוד מסוים. מוד יכול להיוותר על כנו למשך זמן רב, אך לעיתים רבות מודים יכולים להשתנות תוך שניות או דקות. התחלופה בין מודים, מידת הדומיננטיות של כל אחד, ואופן המעבר ביניהם נעה על רצף.
סכמה תרפיה מתייחסת לסט מוגדר ותחום של מודים. בפרט, הגישה מציעה לחלק את המודים לארבע קבוצות: מודים ילדיים, מודים של התמודדות בלתי מסתגלת, מודים שהם הפנמה של קולות הוריים או אחרים בלתי-מועילים, ומוד של בוגר בריא.
- המודים הילדיים כוללים את הילד הפגיע, הילד הכועס, הילד האימפולסיבי, והילד המרוצה/שבע רצון.
- מודים של התמודדות בלתי מסתגלת עשויים לכלול מודים של פיצוי יתר (לדוגמה, מוד מאדיר-עצמי או מוד פרפקציוניסט), מודים של הימנעות או בריחה (לדוגמה, המגן המנותק או הנמנע), ומודים של כניעה/ריצוי (לדוגמה, מוד מיואש או כנוע).
- מודים הוריים מופנמים עשויים לכלול קול ביקורתי, קול מעניש, וכן הלאה.
- מוד הבוגר הבריא קשור במידת מה למוד הילד שבע-הרצון, ומבטא בדרך כלל יכולת רפלקטיבית ואינטגרטיבית של האדם.
דוגמות למצבי עצמי/ מודים
דוגמות לכמה מהמודים הילדיים
- הילד הפגיע מרגיש בדרך כלל עצוב, מפוחד וחסר ערך.
- הילד הבודד: מרגיש בדידות וריקנות. תחושה שאף אחד לא מסוגל להבין אותו. אין מישהו שיכול להרגיע אותו ולנחם אותו.
- הילד הכועס חווה כעס וזעם כאשר הצרכים של לא מסופקים. בדרך כלל מוד זה הוא ביטוי מוחצן של תחושת פגיעות. במוד זה הכעס משמש כדרך מוחצנת לדרוש את הצרכים.
- ילד מרוצה/ מסופק: זה ילד שהצרכים הבסיסיים שלו מקבלים מענה והוא רגוע ויכול לשחק. ניתן לראות זאת במוחש אצל תינוקות לאחר האכלה כאשר הם בקרבת ההורה הם מגישים מסופקים, ונינוחים ואף סקרנים לשחק.
תכלס- כיצד נראה טיפול בסכמה תרפיה
סכמה תרפיה שמה לעצמה למטרה לסייע למטופלים לקבל מענה לצרכים הרגשיים הבסיסיים שלהם, באופן אדפטיבי, על ידי שינוי סכמות בלתי מסתגלות, סגנונות התמודדות ו"מודים".
מול כל מוד נעשית עבודה דיפרנציאלית עם מודים שונים. כל מוד מצריך עמדה טיפולית שונה:
כלפי המודים הילדיים מנסה המטפל לנקוט בעמדה של הורות חלקית מתקנת עמדה שמתמקדת בצרכים העולים במודים אלה ובניסיון לתת לצרכים אלה מענה – ולו מענה חלקי – בתוך מגבלות הטיפול.
כלפי המודים של התמודדות בלתי מסתגלת נעשה שימוש בעימות אמפתי. במקביל ישנה התייחסות אמפתית לגורמים שהובילו (או עדיין מובילים) לתחושת המצוקה שבגללה נעשה שימוש בדרכי ההתמודדות הבלתי-מסתגלות ולתועלת (גם אם קצרת-טווח) שדרכים אלו מביאות; ומאידך, עימות לגבי יעילותן והשפעתן של דרכי התמודדות אלו, וניסיון להציג חלופות שיש בהן פוטנציאל גבוה יותר לרווחה נפשית ארוכת טווח.
כלפי המודים המופנמים של דמויות הוריות לקויות נעשה שימוש בעימות מול אותם קולות הוריים לקויים, במקביל לחיזוק המוד הילדי והגנה עליו.
ולבסוף, אל מול מוד הבוגר הבריא, מנסה המטפל לחבור אל המטופל ולהוות עבורו מודל להתנהגות חומלת, רפלקטיבית, ואינטגרטיבית.
סכמה תרפיה הינו טיפול מבוסס ראיות, שמתאים במיוחד לטיפול במגוון הפרעות, ובמיוחד בהפרעות אישיות.
מהם הטכניקות היחודיות של טיפול מבוסס סכמה?
טיפול הסכמה תרפיה משלבת תיאוריות וטכניקות של כמה גישוטת טיפוליות. מדובר בשיטת טיפול אינטגרטיבית. התיאוריות העיקריות עליה מבוססת השיטה הם טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול דינאמי, תיאוריית ההתקשרות, פסיכולוגיית העצמי וטיפול בגשטאלט. כך גם הטכניקות הטיפוליות מגוונות.
בין היתר נעשה שימוש באתגור קוגניטיבי, יומן סכמה, אתגור סכמה, עבודה של טיפול בדמיון, טיפול בכסאות, כתיבת מכתבים ועוד.
לקביעת טיפול עם מטפל סכמה תרפיה מומלץ 054-5907853
יאיר ברקו, MSW הוא מטפל קוגניטיבי התנהגותי מומחה. הוא מוכר באגודה הישראלית (איטה)והאירופאית (EABCT) כמטפל CBT מומחה ומדריך. בנוסף הוא מטפל סכמה תרפיה מוסמך חבר מלא אגודה לסכמה תרפיה ISST.
ליאיר קליניקה פרטית בירושלים ואונליין.
טבלה שמרכזת סכמות אדפטיביות ובלתי אדפטיביות והצורך הרגשי הבסיסי
סכמה מוקדמת בלתי אדפטיבית) לא בריאה | הצורך הרגשי במערכת היחסים | סכמה מוקדמת אדפטיבית (בריאה) | התנהגות בוגרת בריאה |
נטישה וחוסר יציבות | דמות היקשרות יציבה, צפויה ובריאה | היקשרות בטוחה ויציבה | למצוא ולשמור לאורך זמן על מערכות יחסית בריאות ויציבות עם אחרים שיהיו שם עבורך באופן צפוי ולא ינטשו. |
חוסר אמון והתעללות | כנות, נאמנות, סביבה בטוחה, היעדר פגיעה או התעללות | אמון בסיסי באנשים | היכולת לסמוך ולתת אמון באחרים. ללמד זכות על האחר תוך שילוב של מידה הגיונית של זהירות. |
חסך רגשי | חום, חיבה, אמפתיה, הגנה, הכוונה, חוויה אישית משמעותית ביחד עם אחר קרוב | סיפוק והגשמה עצמית | יצירת מערכת יחסים בריאה עם אחרים משמעותיים כולל שיתוף וחשיפת נושאים אישיים, צרכים, רגשות, מחשבות אהבה וחיבה |
פגם בושה | קבלה ללא תנאי של העצמי, אהבה לעצמי בביטוי הפרטי והציבורי. היעדר ביקורת או דחייה. עידוד לשתף בתחומים שיש בהם ספקנות אישית ללא הסתרתם מהאחר. | קבלה עצמית, היכולת להיות נאהב | קבלה עצמית, חמלה עצמית והיכולת להיות כנה ופתוח עם אחרים |
ניכור ובידוד חברתי | להיות חלק מקובל ורצוי של החברה עם בעלי ערכים ועניין משותפים | השתייכות חברתית | היכולת למצוא ולהתחבר לקבוצות חברתיות בעלי ערכים ועניין משותפים. למצוא נקודות חיבור ודמיון עם אחרים משמעותיים. |
כישלון | הכוונה ותמיכה ופיתוח כישורים ומסוגלות קומפטנטית בתחומים נבחרים (לימודי, תעסוקתית, פנאי). | הצלחה ומסוגלות | להצליח בתחומים משמעותיים ולהשיג מטרות (בלימודים, תעסוקה, פנאי). |
עצמי לא מובחן/ לא מפותח | אחר משמעותי שמכבד אותי ,מאפשר פיתוח זהות עצמית, ומקדם את העצמאות ואינדיבידואליות שלי. אחר שמכבד את הגבולות שלי | גבולות בריאים, עצמי מובחן ומפותח | זהות עצמית מפותחת, אמון בעצמי, פיתוח אמונות, ערכים, תחביבים רגשות ורצונות עצמיים. גבולות בריאים עם אחרים. |
פגיעות לאסונות ומחלות | אחר משמעותי מרגיע אשר מאזן בין זהירות אדפטיבית מפגיעה ומחלות לבין ניהול הסיכונים ונקיטת מעשים בריאים אל מול אותם סכנות. ללא דאגנות או חרדה או הגנת יתר. | בריאות ובטחון בסיסיים | תחושת בריאות ובטחון אישי. חוסן בסיסי ויכולת לפעול באופן משוחרר במרחב הבטוח. היכולת להגיב נכון לחששות נמוכים, וכן היכולת להיזהר ולהישמר באופן אקטיבי מסיכון אמיתי. |
תלות וחוסר מסוגלות | הכוונה תמיכה ואף אתגור של היכולת האישית. פיתוח היכולת לפתור בעיות ולהתמודד עם אירועי החיים ללא עזרה או הגנה מיותרים מאחרים | קומפטנטיות ומסוגלות עצמית | היכולת להתמודד עם חיי היום יום ולקבל החלטות ללא הסתמכות מיותרת על אחרים, יחד עם היכולת לבקש עזרה כשצריך. (מסוגלות עצמי תוך שמירה על יחסי גומלין וקשר לאחרים) |
דרשנות וגרנדיוזיות | הכוונה ומתן גבולות ברורים אך אמפתיים מאחר משמעותי. הבנה כי למעשים שלי יש השפעה על האחר. פיתוח אמפתיה לאחר, לרצונות, רגשות ומחשבות של האחר. מתן תחושה של הדדיות וערך שווה לאחרים. קבלת גבולות. | התחשבות, אמפתיה, כבוד לאחר | היכולת להכיל את המבט של האחר. להראות התחשבות ואמפתיה לאחר, לתת כבוד לרצונות, רגשות, צרכים ומחשבות של השני. לחוות את העצמי כשווה והדדי עם האחר. |
שליטה ומשמעת עצמית לקויים | הכוונה ומתן גבולות ברורים אך אמפטיים כדי להתגבר על הנאות או דחפים מידיים. על מנת להשלים משימות ומטרות ארוכות טווח. היכולת לווסת ולהכיל רגשות ודחפים לא מותאמים או פוגעניים | שליטה עצמית ומשמעת עצמית בריאים | היכולת לוותר על הנאה מידית ועל דחפים מידיים. מתוך אחריות וכבוד לעצמי ולאחר ועל מנת להשיג מטרות ארוכות טווח |
הקרבה עצמית | איזון בין החשיבות והערל של הצרכים שלי ושל האחר. ללא שימוש באשמה על מנת להשיג התחשבות בצרכים. | התעניינות בריאה באחר. טיפול בעצמי | להסתכל על הצרכים האישיים שלי כלא פחות חשובים מהצרכים של האחר. למצוא איזון בריא בין הרצונות שלי לרצונות של האחר. |
סטנדרטים לא מתפשרים וביקורתיות יתר | הכוונה בפיתוח סטנדרטים מותאמים. לא גבוהים מדי ולא נמוכים מדי. היכולת לאזן בין ערכים ומטרות תוך גישה מכילה של חמלה עצמית לאתגרים וכישלונות. | סטנדרטים וציפיות הגיוניים | גמישות בין מטרות וסטנדרטים לבין נסיבות החיים ויכולות בזמן נתון. היכולת לחמול ולסלוח לעצמי על כישלונות וחוסר שלמות. |
ענישה | חופש לבטא צרכים, רגשות, רצונות ודעות לאחר משמעותי. ללא חשש מענישה או דחייה | ביטוי עצמי ואסרטיביות | ביטוי עצמי אסרטיבי ומותאם. ביטוי רצונות ורגשות בקשר גם כאשר זה שונה או בניגוד לדעת השני. תוך שמירה על פתיחות לפשרה ולשיח מכבד |
עכבה רגשית | אחר קרוב משמעותי איתו ניתן לשחק באופן ספונטני. מעודד שיתוף רגשות וחוויות. | ספונטניות ופתיחות רגשית | היכולת לבטא רגשות ולדבר עליהם באופן חופשי ומשוחרר כשזה מתאים ללא עכבות רגשיות. |
.