מושג ה"מוד" (Mode) נועד לתאר מצבים או מופעים משתנים של האדם – State במקום Trait. מושג זה לא היה חלק מהתאוריה בסכמה תרפיה בתחילת דרכה, וצורף על ידי ד"ר ג'פרי יאנג וכותבים אחרים בהמשך. פרספקטיבה של מודים מאפשרת התייחסות לתנודתיות הרבה שמאפיינת את חיי היום-יום של רוב בני-האדם בכלל, ואת אלו של הסובלים מהפרעות אישיות בפרט. כל מוד מתייחס לרגש, מוטיבציה, קוגניציה, ופעולה שקיימים אצל האדם ברגע נתון.

כל מוד מעצם הגדרתו יכול להתחלף. בכל רגע נתון האדם נמצא במוד מסוים. מוד יכול להיוותר על כנו למשך זמן רב, אך לעיתים רבות מודים יכולים להשתנות תוך שניות או דקות. התחלופה בין מודים, מידת הדומיננטיות של כל אחד, ואופן המעבר ביניהם נעה על רצף.

סכמה תרפיה מתייחסת לסט מוגדר ותחום של מודים. בפרט, הגישה מציעה לחלק את המודים לארבע קבוצות: מודים ילדיים, מודים של התמודדות בלתי מסתגלת, מודים שהם הפנמה של קולות הוריים או אחרים בלתי-מועילים, ומוד של בוגר בריא.

• המודים הילדיים כוללים את הילד הפגיע, הילד הכועס, הילד האימפולסיבי, והילד המרוצה/שבע רצון.
• מודים של התמודדות בלתי מסתגלת עשויים לכלול מודים של פיצוי יתר (לדוגמה, מוד מאדיר-עצמי או מוד פרפקציוניסט), מודים של הימנעות או בריחה (לדוגמה, המגן המנותק או הנמנע), ומודים של כניעה/ריצוי (לדוגמה, מוד מיואש או כנוע).
• מודים הוריים מופנמים עשויים לכלול קול ביקורתי, קול מעניש, וכן הלאה.
• מוד הבוגר הבריא קשור במידת מה למוד הילד שבע-הרצון, ומבטא בדרך כלל יכולת רפלקטיבית ואינטגרטיבית של האדם.