האם אני פרנואיד?
פרנויה, הפרעת אישיות פרנואידית אבחון וטיפול
מה זה פרנויה?
פרנויה היא מצב של חשדנות יתר, שבו חש האדם כי הוא נרדף, אף על פי שאין לכך ביסוס במציאות. תרגום המילה פרנויה היא "שיגעון". פרנויה היא תופעה שכיחה בקרב חולי סכיזופרניה ובקרב בעלי סוגים מסוימים של הפרעות אישיות. פרנויה היא בדרך כלל מחשבת שווא (דילוזיה) שעשויה לבטא הפרעה בחשיבה.
לעיתים ניתן לזהות את תופעת הפרנויה גם אצל אנשים שלא מאופיינים כסובלים מהפרעה נפשית. הם חווים את אותן אשליות רדיפה, רק במידה נמוכה יחסית, שמאפשרת להם להמשיך לתפקד בחייהם. מחקרים שונים מעריכים כי בין 10- 15 % מהאוכלוסייה סובלת מרמה זו או אחרת של מחשבות פרנואידיות.
ממה נובעת פרנויה?
פרנויה יכולה להופיע ממגוון סיבות. חלקן אורגניות ונוגעות להפרעות נפשיות. אך לעתים פרנויה מגיעה בשל ממחסור חריף בשינה, רעב או צמא. כמו כן זה יכול להיות גם כהתקף פסיכדלי כתוצאה משימוש בסמים הזייתים (הלוצינוגנים) כמו אל־אס־די, וכן מריחואנה יכולה לגרום לפרנויה (פרנויות מריחואנה). לעתים פרנויה נגרמת בשל סיבות רפואיות נוספות שדורשות בירור רפואי מקיף.
ההמשגה הפסיכולוגית לפרנויה וחשדנות רואה בפרנויה תגובה אנושית שיכולה להיות מותאמת או פתולגית ומוגזמת. ההסבר הפסיכולוגי רואה בפרנויה כמנגון הגנה ששומר על האדם מפני איום או תקיפה. לעתים זה נחוץ ואדפטיבי להיות חשדן. כך למשל יש אנשים מסוימים שלא כדאי לסמוך עליהם והגיוני לחשוד בהם. חשדנות היא שכיחה במיוחד בקרב יחידים או קבוצות שעברו פגיעות. ניקח לדוגמה אדם שעבר שוד אלים ברחוב העיר. אין ספק שבמשך זמן מה לאחר האירוע הטרואמתי יתנהג בחשדנות יתר ויגלה זהירות רבה.
הסבר פסיכולוגי נוסף לפרנויה גורס שחשדנות יתר הוא נסיון של האדם לתת פשר ולהבין את מה שקורה לו בפנים וכן להבין מצבים חברתיים. כך למשל אדם שחרד והוא יוצא החוצה ופתאום רואה מישהו שנועץ בו מבט. ההסבר שהפרנואיד נותן הוא "הוא עוקב אחריי ורוצה לפגו בי". לעומת זאת אדם שאיננו פרנואיד יחשוב "אני סתם מרגיש קצת מוזר בגלל שאני עייף והיה לי יום קשה בעבודה". הפרשנות וההסבר שהאדם נותן כמובן משפיעים מאוד על ההרגשה. הנטייה לפרש את הסיטואציה באופן לא אדפטיבי או לא, נעוץ הרבה פעמים באירועי עבר וחוויות מוקדמות. אדם שעבר אירועי חיים קשים, התעללות או הזנחה ככל הנראה יטה יותר לחשדנות מאשר אדם עם עבר טוב יותר.
האם אני פרנואיד?
מצורף שאלון R-GPTS שבודק רמת מחשבות פרנואידיות. שאלון זה פותח ע"י ד"ר פרימן מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה.
שאלון זה יכול לעזור לך לענות על השאלה האם אני פרנואיד? שאלון זה הוא אינידקטיבי בלבד ולא מהווה אבחון רפואי או תחליף לאבחון רפואי של פסיכיאטר. מטרת השאלון לספק אינדיקציה ראשונית בלבד.
אז קדימה הנה השאלון.
בחן את עצמך האם אתה פרנואיד?
הפרעת אישיות פרנואידית
מאפיינים של הפרעת אישיות פרנואידית
חשדנות יתר, קנאה, עוינות ונקמנות. מדובר בתכונות נוקשות ויציבות שמופיעות בגיל ההתבגרות וממשיכות בהמשך החיים. ההפרעה פוגעת הרבה פעמים ביכולת לשמור על יציבות במקום העבודה, ולרוב אנשים עם הפרעה זו מפסיקים לעבוד מוקדם יותר מאשר הממוצע. כמו כן קיים קשר בין הפרעה זו לבין אגרסיביות ואלימות. כמו כן מחקרים שונים מצאו שיש להם נטייה לעיסוק רב בתביעות משפטיות ובהטרדה. פעמים רבות יש תחלואה נלווית של דיכאון. כמו כן 75% מהסבלים מהפרעת אישיות פרנואידית מתמודדים עם הפרעת אישיות נוספת (בעיקר הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות נרקיסיסטית, הפרעת אישיות אנטי סוציאלית והפרעת אישיות הימנעותית).
הפרעת אישיות פרנואידית היא לא סכיזופרניה. אמנם בשניהם יש חשדנות יתר, אך בשונה מסכיזופרניה בהפרעת אישיות פרנואידית אין מחשבות שווא והלוצינציות.
לעתים הפרעת אישיות פרנואידית מופיעה בעקבות פגיעת ראש, אלצהיימר וכדומה.
שכיחות ההפרעה נעה בין 1-4% מהאוכלוסייה במחקרים שונים. קיים תת אבחון של הפרעה זו. הפרעה זו מופיעה בין אצל גברים ובין אצל נשים. הפרעה זו מאובחנת יותר (אך לא רק) אצל אנשים מרקע סוציו דמוגרפי של אנשים מאוכלוסיות מוחלשות. נתון זה מצביע על קשר אפשרי בין תנאי חיים קשים, כמו עוני, רמת הכנסה נמוכה, הגירה, טראומה, דיכוי וחיים סטרסוגניים לבין התפתחות הפרעה זו.
הפרעת אישיות פרנואידית גורמים
- טראומת ילדות
- הזנחה רגשית בילדות
- הזנחה פיזית בילדות
- אלימות פיזית בילדות
- פגיעות ראש שונות (TBI)
- בעיות שמיעה
- תנאי חיים קשים כגון עוני ואפליה.
איך פרנואיד חושב?
לאנשים פרנואידיים יש נטייה למחשבות לא אדפטיביות לגבי עצמם. הם נוטים לחשוב על עצמם כאל אנשים עם מסוגלות אישית נמוכה יחסית. כך גם לגבי האחרים יש להם נטייה לחשוב על אחרים כאל בעלי כח ובעלי כוונות רעות ועוינות. יש כאן שילוב בין חשיבה על העצמי באופן כשווה פחות ופגיע, וכלפי אחרים כעוינים ומסוכנים. השילוב הזה גורם לפרנואיד לאמץ גישה של עמידה על המשמר מפני פגיעות אפשריות. היא גם מלווה בחשש מקרבה רגשית שעשויה "לסכן" אותו. הפרנואיד הוא בדרך כלל בעל רגישות גבוהה לביקורת ולרגש של בושה. אחד מעיוותי החשיבה המרכזיים אצל פרנואידיים הוא "קפיצה למסקנות". הסכמה של פגיעות מתעוררת לרוב באינטראקציות חברתיות והיא מולידה רגשות של בושה וחרדה. יש תיאורטיקנים שמדגישים את השימוש במנגנון הגנה של השלכה שבו האדם עם חשדנות יתר לא מסוגל להכיל את תחושת הבושה והקנאה שמתעוררות בחברה. בשל כך הוא משליך אותו על האחר באמצעות עוינות וחשדנות. גם מבחינה התנהגותית הפרנואיד נוטה להתרחק מהסביבה תוך שימוש במנגנון של הימנעות. ככל שיש יותר הימנעות ממפגשים חברתיים בריאים כך גדלה חשדנות היתר.
טיפול בפרנואידיות
הקצב הטיפולי צריך להיות איטי תוך שימוש גם בכלים התנהגותיים ורגשיים. יש שימוש גם בתהליכים של טיפול קוגניטיבי, אם כי האתגור קוגניטיבי צריך להיות איטי מאוד ומכבד. אחרת עשויה להתעורר חשדנות יתר שתחבל בטיפול. נעשה שימוש גם בכלים של תיקוף ואמפתיה. יש עבודה על הסכמות (schema) של הילד שמוזנח רגשית. ככלל הטיפול צריך להיות הדרגתי תוך יצירת אמון מרבי. הטיפול הוא יעיל במיוחד כאשר מדובר בפרנויה שגורמת למצוקה והאדם רוצה להיעזר ולהפחית את המצוקה. לעומת זאת פרנויה וחשדנות שאינם גורמים למצוקה יותר מאתגרים לטיפול מפני שאין בהכרח מוטיבציה לשינוי.
טיפול בפרנויה
כאמור לעיל פרנויה יכולה לנבוע מסיבות שונות ולכן הטיפול צריך להיות מותאם לבעיה ולסוג הפרנויה. בתחילת הטיפול חשוב לאסוף את הנתונים הבאים שהם נותנים אינדיקציה ליכולת לטפל בפרנויה.
- באיזה מידה הפרנויה מבוססת מציאות או לא?
נמצא כי ברוב הפרנויות יש הקשר מסוים למציאות פנימית או חיצונית. ניתן לומר שיש "גרעין של אמת" בחשיבה של הפרנואיד. רק שהגרעין הזה יצא מפרופורציה. ניקח דוגמה של סכסוך שכנים. יכול להיות שאותו שכן ספציפי רוצה לפגוע בך. זה יכול להיות מציאותי ולא מחשבת שווא. עם זאת, מחשבה שכל השכונה עוקבת אחרי ורוצה לפגוע בי עכשיו היא מחשבה פרנואידית. לפעמים קשה לאדם מהצד לדעת כמה המחשבה מבוססת מציאות וכמה לא.
- באיזה מידה המחשבה מקובעת או לא?
האם אתה חושב שמהחשבה הזאת נכונה תמיד? האם אתה חושב אותה הרבה, או רק בזמנים מסוימים, כמו בזמן שאתה עייף מאוד או בלחץ גדול?
- באיזה מידה יש התנגדות לשינוי המחשבה?
יש אנשים שמשוכנעים במאה אחוז שהמחשבה הפרנואידית שלהם נכונה. הם בדרך כלל מתנגדים מאוד לכל ניסיון להציע פירוש חלופי או הסתכלות אחרת על המצב. לעומת זאת ישנם אנשים שבאמת לא יודעים האם המחשבה הפרנואידית שלהם נכונה והם באמת רוצים לקבל חוות דעת של אדם אחר לשמוע האם הם צודקים או שמדובר בסתם חשדנות יתר.
- מה מידת הנוכחות של המחשבה וכן כמה היא פוגעת בחיים?
אנשים מסוימים מדווחים כי המחשבה הפרנואידית נמצאת אצלם במחשבה רוב שעות היום. לעומת זאת אצל אחרים המחשבה הפרנואידית יכולה להופיע רק לעתים נדירות והיא כמעט ולא נוכחת ביום יום. האם מחשבת השווא פוגעת בתפקוד היום יומי בעבודה או לא?
- באיזה מידה המחשבה הפרנואידית גורמת למצוקה?
חשוב להבין כמה מחשבת השווא הפרנואידית גורמת למצוקה או לא. מחשבות שווא פרנואידיות של רדיפה בדרך כלל גורמים למצוקה רבה ולפחד. כך למשל אדם שמפחד שגורמי ביון עוקבים או רודפים אחריו בהחלט עשוי להיות במצוקה רבה. לעומת זאת ישנם מצבים שבהם האדם עם מחשבות השווא לא חש מצוקה. למשל במצב שהוא חושב שאין בכוחות ויכולתו של השני לפגוע בפועל.
- כלפי מי מכוון המחשבה?
האם מחשבת הרדיפה מופנית כלפיך באופן אישי "רוצים לחסל אותי", או שמא היא מכונת ותקפה לאנשים נוספים. "עושים ניסויים על כולנו". "רוצים לפגוע בכל הקבוצה שלנו"
עוד כלים להתמודדות עם פרנויה וחשדנות יתר
1. שינה מאוזנת- חוסר שינה או מיעוט שינה יכול להשפיע לרעה על ההתמודדות שלך עם מצב פרנואידי. חוסר שינה יכול להגביר את הנטייה לחשדנות יתר ופרנויה. לכן כלי מעשי מאוד להפחתת פרנויה הוא לשמור על שינה מאוזנת. אין להפחית בחשיבותה של שינה מספקת.
2. הפחתת סטרס- יכול להיות שאתה עובר תקופה מלחיצה בחיים בין אם מדובר במשהו בעבודה או בבית או כל התמודדות אחרת. גם שינה חיובי כמו נישואין או לידה יכול להיות גורם סטרסוגני. חשוב להפחית את רמות הסטרס ע"י מגוון פעולות מרגיעות ומווסתות. בין היתר ניתן להשתמש בהרפייה, קשיבות, כושר גופני, מוזיקה ועוד.
3. אכילה מאוזנת- שמירה על דיאטה בריאה ומאוזנת יכולה גם כן לתרום לשמירה על הבריאות הנפשית. יש לזכור שהגוף והנפש קשורים זה בזה ואם לא מטפלים נכון בגוף זה משפיע גם על הנפש. אז חשוב להקפיד על ארוחות מסודרות ובריאות.
לקריאה על טיפול בפסיכוזה ועל טיפול למניעת פסיכוזה. לקביעת טיפול לחץ כאן.
המאמר נכתב ע"י יאיר ברקו, MSW. מטפל CBT מומחה ומדריך. הכותב מומחה בטיפול בהפרעות אישיות בגישת ה-CBT וסכמה תרפיה.
לקביעת טיפול בהפרעת אישיות פרנואידית 054-5907853
מקורות
Freeman, D., Loe, B., Kingdon, D., Startup, H., Molodynski, A., Rosebrock, L., Brown, P., Sheaves, B., Waite, F., & Bird, J.C. (2019). The Revised Green et al., Paranoid Thoughts Scale (R-GPTS): Psychometric properties, severity ranges, and clinical cut-offs. Psychological Medicine, 1-10.
American Psychiatric Association. Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders: DSM-5. Am. Psychiatry. Assoc. [Internet] 2013:991
WHO. The ICD-10 classification of mental and behavioural disorders: clinical descriptions and diagnostic guidelines. World Health. Organization. [Internet] 1992:1–267
Lee, R. J. (2017). Mistrustful and misunderstood: a review of paranoid personality disorder. Current behavioral neuroscience reports, 4(2), 151-165
