התקף חרדה והפרעת פאניקה
טיפול בהתקפי חרדה והפרעת פאניקה
בעמוד זה תקבלו מידע חשוב על התקף חרדה והפרעת פאניקה. טיפול CBT הוא הטיפול המומלץ ביותר במחקרים רבים עבור טיפול של התקף חרדה והפרעת פאניקה. הדברים אמורים גם ביחס להתקף חרדה מתמשך או חרדות קשות.
מהם התסמינים של התקף חרדה?
התקף חרדה הינו התקף קצר של פחד עז ופתאומי המופיע יחד עם מגוון תסמינים פיזיים. חלק מהאנשים בהתקפים הראשונים, פונים לעזרה רפואית דחופה כיוון שהם סבורים שהם עוברים התקף לב או התמוטטות עצבים. כשאדם סובל מהתקפי חרדה חוזרים ונשנים או מפחד מטריד מהתקף נוסף, לאחר בירור רפואי כדי לשלול בעיה בריאותית הוא עשוי להיות מאובחן כסובל מהפרעת פאניקה. התקף חרדה מלווה בדרך כלל בתסמינים פיזיולוגיים של דפיקות לב חזקות או דופק מהיר, הזעה, רעד, תחושות מחנק או חוסר אוויר, כאבים או חוסר נוחות בחזה, בחילה או אי נוחות בדרכי העיכול, סחרחורת, תחושת חוסר יציבות או ערפול או קלות בראש. דה-ריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות) או דה-פרסונליזציה (ניתוק של האדם מגופו) פחד מאיבוד שליטה או שיגעון, לעתים זה מרגיש כמו חרדה קיומית, תחושה של סכנת מוות, נימול או הירדמות של איברים, צמרמורות או גלי חוםההתקף מגיע לשיאו תוך מספר דקות וחולף בדרך כלל כעבור פרק זמן לא ארוך. לפעמים יש גם התקף חרדה מתמשך יותר. או אם תחושה של כמה התקפי פאניקה.
מה זה הפרעת פאניקה? והאם זה קשור להתקפי חרדה?
לא כל התקף חרדה נהפך להפרעת פאניקה. כדי שיהיה מדובר בהפרעת חרדה, צריך בנוסף להתקף חרדה אחד או יותר, גם חשש מתמשך של חודש לפחות מהתקף נוסף, או מהשלכות התקף חרדה. חשש מתמשך ודאגה מהאפשרות שיתרחשו התקפים נוספים וחשש מפני השלכות של התקפים כאלה (חשש לאבד שליטה, להשתגע, ללקות בהתקף לב, וכדומה). כמו כן שינוי לא הסתגלותי (הימנעות) משמעותי בהתנהגות: למשל התנהגות שמיועדת להימנע ממצבים או מקומות שנדמה שהם מעוררים התקפים, לדוגמה הפסקה של פעילות ספורטיבית וכדומה.
איך מתייחסים להפרעת פאניקה בטיפול קוגנטיבי התנהגותי?
כפי שהומשג ע"י פרופ דייויד קלארק מאוניברסיטת אוקספורד. התקף חרדה מתחיל מטריגר פנימי או חיצוני אותו האדם מפרש כאיום או סכנה ממשית. בעקבות כך מתעוררים תסמינים פיזיים וקוגנטיביים של חרדה. האדם נותן פירוש שלילי קטסטרופלי לאותם תסמינים (למשל "יש לי חרדות קשות, אני הולך להתשגע") ושוב החרדה עולה. כך נוצר מעגל קסמים שלילי של חרדה שמזין את עצמו. בהתקף חרדה הראשון הטריגר יכול להיות מכל דבר חיצוני או פנימי שמעורר חרדה. לאחר מכן הטריגר הוא לרוב החרדה עצמה מהתקף נוסף או מתסמיני החרדה. פעמים רבות אנשים מתרכזים וממקדים את תשומת הלב בגוף ובתסמיני החרדה, או במחשבות הקטסטרופליות המוטעות של תסמיני החרדה, למשל "אני הולך למות", "אני עומד להשתגע", "אני הולך להתעלף", "אני בסכנה גדולה ואין לי איך להתגונן". כפי שניתן לראות יש קשר הדוק בין הטריגר, לבין המחשבות, רגשות והתנהגות של האדם.
האם קיים קשר בין חרדות קשות וויסות רגשי?
ויסות רגשי מתייחס ליכולת של הרדם לווסת את רגשותיו, את עוצמתם ואת משך הופעתם. מחקרים עדכניים מוצאים קשר ברור בין יכולת לוןיסות רגיש לבין היכולת להתמודד עם התקפי חרדה בפרט ועם חרדות קשות בכלל. אדם שמתקשה לווסת את רגשותיו חווה חרדה ברמה עומצית במיוחד. הוא גם מתקשה לווסת את החרדה ולחזור לנקודת המוצא של איזון רגשי. נוסף לכך הוא בדרך כלל ישתמש במגנונים של הדחקה ונסיון להימנמ מלהרגיש ולחוות את החרדה. דפוסי התמודדות אלו אינם יעילים ובדרך כלל הם אף מעצימים את החרדה.
האם ניתן לטפל בהתקפי חרדה והפרעת פאניקה ע"י טיפול קוגנטיבי התנהגותי?בהחלט כן, טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT) הינו הטיפול המועדף להתקפי חרדה והפרעות פאניקה. מחקרים רבים מצאו את הטיפול הקוגנטיבי התנהגותי יעיל יותר מטיפול תרופתי לבד בהתקפי חרדה. בטיפול לומדים להתייחס אחרת לכל התהליך של החרדה. הן לתסמינים הפיזיים והן למחשבות רגשות והתנהגות שנלוות לכך. בעזרת כלים קוגנטיביים של שינוי תפיסתי וכן בעזרת כלים התנהגותיים של חשיפה והתמודדות עם החרדה, ניתן לחזור לשגרת חיים מלאה ללא התקפי חרדה!
המאמר נכתב ע"י יאיר ברקו, MSW מטפל CBT מומחה ומדריך.
התקשרו עוד היום לקביעת פגישה אצל יאיר ברקו מטפל קוגנטיבי התנהגותי (CBT) מומחה, והפסיקו לסבול מהתקפי חרדה והפרעת פאניקה.
לקביעת פגישה 054-5907853
ביבליוגרפיה
Asnaani, A., Tyler, J., McCann, J., Brown, L., & Zang, Y. (2020). Anxiety sensitivity and emotion regulation as mechanisms of successful CBT outcome for anxiety-related disorders in a naturalistic treatment setting. Journal of affective disorders, 267, 86-95. Clark, D. M., Salkovskis, P. M., Hackmann, A., Middleton, H., Anastasiades, P., &
Gelder, M. (1994). A comparison of cognitive therapy, applied relaxation an imipramine in the treatment of panic disorder. The British Journal of Psychiatry,
164(6), 759-769. Barlow, D. H., Craske, M. G., Cerny, J. A., & Klosko, J. S. (1989). Behavioral treatment of panic disorder. Behavior therapy, 20(2), 261-282.
