האם יש לי חרדה חברתית?

מצורף לכאן שאלון לייבוביץ' LSAS לחרדה חברתית.

מה הקריטריונים לחרדה חברתית?

להלן הקרטריונים לאבחנה של חרדה חברתית על פי ספר האבחון האמריקאי (DSM) להפרעות נפשיות. כך תדע מה זה חרדה חברתית ואיך מטפלים בו. חשוב לקרוא עד הסוף לקבל מידע מלא. חשוב לדעת שניתן בעזרת טיפול סיביטי להתגבר גם על חרדה חברתית קשה.

• חרדה או דאגה ממצב חברתי כגון השתתפות באירוע חברתי, הופעה בפני קהל, אכילה בפני אחרים וכד'
• מחשבה כי התנהגות מסוימת בפני הסביבה תביא לתשומת לב ולעמדה שלילית של האחרים כלפיך בעקבות ההתנהגות החרדתית.
• חרדה והעדר מיומנויות חברתיות
• חרדה בעוצמה גבוהה ולא מותאמת למצב.
• פגיעה תפקודית חמורה, למשל קשיי שינה ביום לפני דיבור לפני קהל, העדר תיאבון או קשיי ריכוז
• נמשך לפחות 6 חודשים ולא מוסבר עי תופעות אחרות. 
  

המודל הקוגנטיבי של חרדה חברתית (clark and wells.)

• 1. ציפייה חרדתית והנחות יסוד שליליות לגבי העצמי והעולם החברתי של אחרים.
• 2. מיקוד קשב פנימי לשינויים פיזיים (הסמקה, הזעה, פרפרים בבטן וכד') בעצמי בסיטואציות חברתיות.
• 3. שימוש בהתנהגויות בטחון.
• 4. העדר מיומנויות חברתיות.
• 5. ניתוח לקוי לאחר אירוע חברתי.

כל מה שצריך לדעת על טיפול CBT בחרדה חברתית

1. ציפייה חרדתית והנחות יסוד שליליות לגבי העצמי והעולם החברתי של אחרים.

לפני הכניסה לאירוע חברתי מתעוררת חרדה, מדובר בחרדת ציפייה (anticipatory anxiety) עוד לפני תחילת האירוע. האדם מדמיין את עצמו משתתף באירוע חברתי ובחשיבה על האירוע המגיע האדם בטוח שיהיה שלילי.

ניקח לדוגמה עובד שמתבקש לדבר בפני עמיתים בישיבת עבודה החרדה מתחילה כבר מהרגע שקיבל הודעה על כך שעליו לדבר בפגישה. זה מלווה בהנחות יסוד ועמדות שליליות על עצמו ביחס ליכולתו להתמודד. יהיו מחשבות בסגנון ''לא אצליח במשימה וכולם יצחקו עלי". זה מבוסס על אמונות שליליות ביחס לעצמי. "אני חלש, שונה, פחות חכם, רגיש מדי, וכו"בנוסף בדרך כלל יש ציפייה גבוהה במיוחד של האדם מעצמו. "אני חייב להיראות חכם במיוחד ולהצליח".כמו כן יש אמונות שליליות ביחס לחרדה, "אסור לי להראות שום סימני חרדה". כמו כן יש,  אמונות בסגנון "ביצוע לא טוב יגרום לאסון". "אנשים אחרים כל הזמן מחפשים את החולשות שלי וישימו לב לכל התנהגות חרדתית". "יחשבו עלי דברים שליליים". ברור אם כן למה זה מביא לחרדה, ולמה אדם עם חרדה חברתית ירצה להמנע ממצבים חברתיים. 

'לא אצליח במשימה וכולם יצחקו עלי". זה מבוסס על אמונות שליליות ביחס לעצמי. "אני חלש, שונה, פחות חכם, רגיש מדי, וכו"בנוסף בדרך כלל יש ציפייה גבוהה במיוחד של האדם מעצמו. "אני חייב להיראות חכם במיוחד ולהצליח".כמו כן יש אמונות שליליות ביחס לחרדה, "אסור לי להראות שום סימני חרדה". כמו כן יש,  אמונות בסגנון "ביצוע לא טוב יגרום לאסון". "אנשים אחרים כל הזמן מחפשים את החולשות שלי וישימו לב לכל התנהגות חרדתית". "יחשבו עלי דברים שליליים". ברור אם כן למה זה מביא לחרדה, ולמה אדם עם חרדה חברתית ירצה להמנע ממצבים חברתיים. 

טיפול CBT יעיל במיוחד לטיפול בחרדה חברתית

2. מיקוד קשב פנימי לשינויים פיזיים

לאנשים עם חרדה חברתית יש בדרך כלל נטייה למקד את הקשב ותשומת הלב שלהם פנימה לתסמינים פיזיולוגיים של חרדה. כגון, הסמקה, דופק מואץ, רעידו בידיים וכדומה. מיקוד הקשב פנימה בתסמינים הפיזיולוגיים של החרדה מגביר את החרדה. בנוסף זה מונע מהאדם הסובל למקד את הקשב בקהל או בנושא המדובר. זה כמובן מגביר עוד את החרדה. אנו יודעים ממחקרים שונים שאנשים שנוטים למקד את הקשב שלהם לקהל סובלים מרמה נמוכה יותר של חרדה מאשר מי שמפנה את הקשב פנימה.

3. שימוש בהתנהגויות בטחון.

חלק נוסף ממעגל החרדה הוא שימוש בהנהגויות בטחון. ככלל אנו יודעים ששימוש מופרז בהתנהגויות בטחון מגביר חרדה ומנמיך את תחושת המסוגלות להתמודדות עם החרדה. כמו כן זה מהווה מחסום מלמידה מחודשת של דפוסי התמודדות ארפטיביים. דוגמה להתנהגות בטחון יכולה להיות כאשר מרצה מחזיק חזק בפודיום בזמן ההרצאה כדי למנוע רעידות. בטיפול נרצה להפחית שימוש במנגנוני הימנעות ובהתנהגויות בטחון.

4. העדר מיומנויות חברתיות.

לעתים יש צורך ללמוד מיומנויות חברתיות חדשות. מחקרים מראים שלהרבה מהאנשים המתמודדים עם חרדה חברתית קיימת העדר מסוים במיומנויות חברתיות. למשל איך מתנהלים בזמן מפגש חברתי, בזמן הרצאה. איך ניתן לגשת לאדם שני ולפוח איתו בשיחה נעימה וכודמה. חשוב לומר כי לכולנו חסרות מיומנוית בתחומים מסויימים, וזה דבר שניתן להשלימו וללמוד אותו.

5. ניתוח לקוי לאחר אירוע חברתי.

החלק האחרון בהבנת חרדה חברתית מתייחסת לניתוח שגוי של האירוע החברתי לאחר סיום האירוע. אנשים עם חרדה חברתית נוטים לפרש היבטים מסוייימים באירוע החברתי באופן שלילי ולא מדוייק. יש נטייה לזכור ולהתמקד דווקא בחלקים הפחות טובים שהיו בסיטואציה תוך התעלמות מחלקים אחרים תקינים שהיו. כתוצאה מכך לאחר כל אירוע חברתי נוצר חיזוק שלילי נוסף לתיאוריה העצמית השגויה של "אני אדם חרד חברתית". "אני לא יודע להתנהל בסיטואציה חברתית". "כולם ראו עלי" וכיוצא בזה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית

אז איך מתמודדים עם החרדה החברתית? כיצד ניתן להתגבר עליו ולא לתת לו לנהל לך את החיים? בטיפול CBT אנו משתמשים בשיטות טיפול קוגניטיביות והתנהגותיות. החלק הקוגניטיבי הטיפול סי בי טי מתייחס לשינוי עמדות, קוגניציות ופרשנויות ביחס לעצמי. ניתן לומר שתפיסות עצמיות שגויות הם למעשה חלק מרכזי בהתפתחות ושימור הפרעות חרדה. בטיפול משקיעים בזיהוי אמונות בלתי מסתגלות של האדם ביחס לעצמו וליכלות שלו להתמודד. לאחר מכן מתחילים בתהליך שך הבנייה קוגניטיבית.

הבנייה קוגניטיבית מתיחס לתהליך של בנייה מחודשת של קוגניציות. לאחר שמזהים מהם דפוסי החשיבה הבלתי מסתגלים ע"י תשאול סוקראטי ועוד כלים מתחילים בתהליך של אימוץ דפוסי חשיבה סתגלתניים. לחלק הזה מוסיפים היבטים מהטיפול ההתנהגותי. כלי מרכזי שנשתמש נקרא "חשיפה" או "ניסויים התנהגותייםץ חשיפה הינו התערבות טיפולית התנהגותית ראשונה במעלה שעוזרת ע"י חשיפה הדרגתית וממוקדת למצבים מעוררי חרדה. בעזרת חשיפה נוצר גם התרגלות למצבים שפעם היו מעוררי חרדה. כמו כן נוצרת למידה מחודשת ביחס ליכולת להתמודד במצבים חברתיים שונים.

השילוב המקצועי והמדוייק של שיטות טיפול קוגניטיביות והתנהגותיות מאפשרת להתגבר על חרדה חברתית.

מקורות -טיפול CBT חרדה חברתית

Leigh, E., & Clark, D. M. (2018). Understanding social anxiety disorder in adolescents and improving treatment outcomes: Applying the cognitive model of Clark and Wells (1995). Clinical child and family psychology review, 21(3), 388-414.

Mellings, T. M., & Alden, L. E. (2000). Cognitive processes in social anxiety: The effects of self-focus, rumination and anticipatory processing. Behaviour research and therapy, 38(3), 243-257.

‏Wells, A., Clark, D. M., Salkovskis, P., Ludgate, J., Hackmann, A., & Gelder, M. (1995). Social phobia: The role of in-situation safety behaviors in maintaining anxiety and negative beliefs. Behavior Therapy, 26(1), 153-161.‏

‏

למידע נוסף וקיבעת טיפול CBT לחרדה חברתית 054-590-7853